א. על מחקרים והומאופתיה
פוסט עם הפניות למחקרים בהומאופתיה, בלעז ובעברית.
ב. המיעוט היחסי של מחקרים איכותיים בהומאופתיה
כמה נימוקים שיאזנו את התמונה ויסבירו, מדוע יש מחקר איכותי מועט כל-כך ביחס להומאופתיה קלאסית.
1. יש כאן מעגל סגור שקשה לפרוץ: כדי "להרים" מחקרים זקוקים לתקציבים ולנכונות של הממסד.
2. אם נשים לרגע בצד את האפשרות של מימון נסתר של מחקרים ע"י חברות תרופות, אזי הומאופתיה איננה רווחית לחברות התרופות. הטיפולים ההומאופתיים מאד זולים. בנוסף, מי שנעזר בהומאופתיה צורך הרבה פחות תרופות, כך שהיא אפילו הפסדית.
3. כדי לחקור הומאופתיה צריך ראש פתוח, לשאול את השאלה בצורה אחרת, להתמקד באדם, לא רק בהגדרה הרפואית.
4. הרפואה מבוססת העובדות (Evidence Based Medicine) היא גישה מחקרית שזקוקה למספרים. הבעייתיות היא שבמחקר מבוסס עובדות מתעלמים ממה שאני מכנה "התחביר ההומאופתי", כלומר ההתבוננות באדם ולא בשם המחלה שלו. לכן, מחקר איכותני בהומאופתיה צריך לשאול על האפשרות לטפל באדם – או במאסות גדולות. כל עוד נותנים "טיפול הומאופתי" (=חומר מדולל ומנוער) אך לא לפי עקרונות ההומאופתיה (כלומר, כשלא מתייחסים לאדם אלא רק לשם של מחלתו) – זו ירייה באפילה וכל הצלחה היא בגדר הבלחה סטטיסטית ותו-לא.
http://www.notes.co.il/rakheli/6447.asp
5. מאמר רשת שלי שצוטט הרבה: ביקורת יסודית ושיטתית על הסקר הסטטיסטי הלוקה של הלנצט (אוגוסט 2005)
http://www.notes.co.il/rakheli/13390.asp
6. ההומאופתיה מאד פופולרית באנגליה. בית המלוכה מטופל בה ברציפות מאז ימי המלכה ויקטוריה, אם בכלל ניתן להשתמש בהם כדוגמא הולמת.. הביקורת שם ביחס להומאופתיה עזה אף היא.
בלינק שלהלן אני מתייחסת לתכנית של הבי.בי.סי, שסיקרה את הצעתו הסנסציונית של קוסם אמריקאי בשם ג'יימס רנדי – מליון דולר למי שיוכיח/תוכיח איך ההומאופתיה עובדת. בפוסט ובתגובות שלאחריו ישנן הסתייגויות מהצגת הנושא, וגם הסבר: איך זה שאף הומאופת עוד לא התעשר :-).
http://www.notes.co.il/rakheli/14950.asp
ג. ביקורת על הטיפול התקשורתי בהומאופתיה
1. ביקורת על מאמר לוקה ב"הארץ" שמצטט מתוך הסקר הסטטיסטי הבעייתי-לכשעצמו של הלנצט.
http://www.notes.co.il/rakheli/13778.asp
2. שוב ב"הארץ": מענה לדר' בני מוזס שתקף את ההומאופתיה.
האם דר' מוזס פעל כך בשל חוסר היכרות עם העובדות, או מתוך דמגוגיה? בפוסט הזה מופיעים גם הסברים על עניין הדילול הרווח בהומאופתיה, שצמח מתוך הקליניקה. דר' מוזס כתב על מות האמת והתחלפותן המהירות של התרופות על המדפים – אך חשוב לזכור שההומאופתיה לא מתיישנת או נעשית "לא רלוונטית". תרופות שנבדקו והתגלו בה לפני מאתיים שנה ממשיכות להיות רלוונטיות כיום בדיוק באותה יעילות!! העקרון בהומאופתיה מתברר כתקף כל העת.
בנוסף, הסברים מדוע ה"ריטואל הטיפולי" כדברי דר' מוזס אינם רלוונטיים.
http://www.notes.co.il/rakheli/11993.asp