כתב העת הרפואי הנודע, דה לאנסט, מודה: חברות התרופות מממנות מחקרים
21 במאי 2017
מים מהולים או מים מהוללים? עוד חוליה בשרשרת הויכוחים
4 ביוני 2017
הראה הכל

כשאתר מרכזי ממחזר כתבות שגויות וגם – למה צריך להזהר עם תכשירי מדף

"וואלה! בריאות" ממחזרים חומרים שגויים אודות ההומאופתיה. הלינק המסתתר בכתבה דווקא חשוב: יש לוודא שתכשירי המדף שמטופל בוחר לעצמו (!) אינם מזיקים..

כל מי שמבין/ה קצת באקולוגיה מכיר את הכלל הידוע במיחזור הקרוי "פחיתה", או "downcycle"- כשממחזרים חומר, הוא יורד באיכותו ולא ניתן להשיבו לרמתו המקורית. כך קרה עם כתבה שטחית ומלגלגת שהופיעה במדור הבריאות של "וואלה!" ושמיחזרה טענות ישנות ומוכרות עד-זרא. אין כותב/ת המזדהה בשמו כאחראי/ת על הכתבה הזו, וזה מעניין. גם הכותרת מאד מוטה ושלילית, כאילו "סוף סוף" מזהירים בארה"ב מפני השימוש בהומאופתיה.

אני כמעט רוצה להצטרף לכותב/ת הבלתי-מזדהה ולומר, גם אני מזהירה מפני שימוש בהומאופתיה למטרות שגויות, המתבסס על מידע לא נכון ולא מאוזן.

אז אני מזמינה לדיון מקצועי.

בניגוד לנטען בכתבה, הומאופתיה כן עומדת למבחן המחקר המדעי.

זה קורה ללא מימון של חברות תרופות, מימון שהוא דלק קבוע בגלגלי התעשייה הזו. אגב, במימון הסמוי הזה, מודה עורך כתב העת הרפואי הנחשב, The Lancet (דה לאנסט), פרופ' ריצ'רד הורטון.

נייר העמדה הפדרלי, שהוא התירוץ לכתבה הבלתי-מקצועית בוואלה!, מתייחס לחשיבות התקינה של תכשירי מדף. כלומר, חשוב לוודא מהו טיבה של תרכובת, אם לא ניתנה בהתאמה אישית כפי שנדרש בהומאופתיה מקצועית, קלאסית.

האם הייתם בוחרים לעצמכם את האנטיביוטיקה כך, כמו שאתם בוחרים שפתון? האם זה אחראי? או מקצועי? הלוא ברור שזוהי פרקטיקה בעייתית ושיש להפנות את החולים לאנשי מקצוע – ולא להתלבטות מול מדף בדראגסטור המקומי.

הומאופתיה החלה להתפתח בגרמניה בשלהי המאה ה-18, בשנת 1796, ליתר דיוק (כי בכתבה זה שגוי). משם היא התפשטה לרחבי העולם, וכיום היא מצויה בשימוש נרחב במדינות עולם ראשון עד שלישי, בקליניקות פרטיות ובבתי חולים וקופות חולים, לשם טיפול במגוון עצום של בעיות בריאות.

כשקוראים לתחום מקצועי טיפולי מוערך "שקרי", אפשר לראות בכך עילה לתביעת דיבה. אבל תכל'ס, שניה לפני שממשיכים הלאה, מוטב להאנח קלות על הבורות, ההטייה וחוסר המקצועיות של הכותב/ת ב"וואלה! בריאות". המסך לפעמים סופג הרבה מאד, וחבל שלשם הדרדרו הסטנדרטים העיתונאיים.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *