להקליק על שאלה בוערת, לקרוא ברצף, ליצור עמי קשר – או גם וגם וגם..

קהל היעד של ההומאופתיה
איך יכולה ההומאופתיה לסייע לך
כיצד ההומאופתיה מסייעת לילדים ולנשים בהריון

"מה עושים עם הילד שלי, שקיבל ששה מחזורי אנטיביוטיקה בחורף האחרון?"

מהלך הטיפול ההומאופתי
האם יש להכנות ההומאופתיות תופעות לוואי?

כמה זמן נמשך תהליך הריפוי ההומאופתי?

למה הכוונה ב"ריפוי", ומהן החלופות?

אי דיוקים, מיתוסים ואגדות..
ההומאופתיה  ל א   מגיעה מהמזרח
!
"הומאופתיה זה ריפוי טבעי, צמחים וכאלה"

"הומאופתיה זה רק למישור הפיזי", או "הומאופתיה זה רק למישור הנפשי"

"האם העוסקים בהומאופתיה הם רופאים?"

סוגיית הפלצבו
(תרופת הדמה)

הומאופתיה ושיטות הוליסטיות נוספות
מהי רפואה הוליסטית?

לא לערבב תחומים: בהומאופתיה לא נותנים ויטמינים, לא מדקרים..

הומאופתיה לעומת נטורופתיה

"בבית הטבע המליצו לי 'משהו הומאופתי'"

"ההכנות ההומאופתיות כל-כך מדוללות, אין בהן חומר! האם ההומאופתיה אינה פלצבו?"

הומאופתיה והלנצט – "רומן" מתמשך

הומאופתיה ומדע
"זה לא הוכח מדעית"

"צריך להאמין בזה כדי שזה יעבוד"

ערך מוסף
איך מפתחים הכנה הומאופתית חדשה?
ההומאופתיה הקלאסית לעומת אסכולות אחרות שצמחו מתוכה


"איך יכולה ההומאופתיה לסייע לי?"
בהכללה, ניתן לקבוע ששני סוגי אוכלוסיות מגיעים להומאופתיה – אלה שמכורח המקל ואלה שבעקבות הגזר…
ההומאופתיה יכולה לרפא מצבים אקוטיים, אפילו פציעות – ממש כשם שהיא מטפלת בתסמונות ובעיות כרוניות וקשות. רבים מהפונים אליה מוגדרים כחשוכי-מרפא מבחינת הרפואה ה"מערבית" – בין אם מבחינת עומק הפתולוגיה, ובין אם בקביעה "צריך ללמוד לחיות עם זה, אין לרפואה הקונוונציונלית מה להציע".עם זאת, רבים מגיעים להומאופתיה מתוך עצמם, מתוך חיפוש, מתוך רצון לשפר את רמת הבריאות. גם אם הבעיות הבריאותיות המטרידות אתכם אינן חמורות, הטיפול ההומאופתי מסוגל לחזק את הכוחות באופן כללי, לשפר את אופן ההסתכלות על המציאות, את יציבות הרגשות, את הריכוז, את ההישגים, את שביעות-הרצון הכללית מחייכם.

חזרה לראש העמוד

האם הומאופתיה יכולה לטפל בילדים או בנשים בהריון?

כמובן! ההכנות ההומאופתיות בטוחות לשימוש, עדינות ונטולות תופעות לוואי שעלולות להזיק לתינוקות, לילדים או לאם ולעובר. אדרבא, להומאופתיה יש ערך עצום גם בחדר הלידה: בכוחה להפוך את תהליך הלידה לחוויה חיובית, מעצימה וטבעית

חזרה לראש העמוד

הילד שלי סיים ששה מחזורי אנטיביוטיקה בחורף האחרון, מה יכולה ההומאופתיה להציע?

אנשים רבים פונים להומאופתיה משלמדו על בשרם שדיכוי המערכת החיסונית אינו פתרון לאורך-זמן, וכי התשובה מצויה בחיזוק מנגנוני הריפוי הפנימיים. עבורי, זה נפלא להיווכח בכל פעם מחדש, איך בעקבות טיפול הומאופתי נכון, ילדים שעד-כה "אכלו אנטיביוטיקה לארוחת בוקר" עוברים את החורף בלי להצטנן אפילו פעם אחת, או איך ילדים אסטמתיים שוכחים מה זה משאף או אינהילציה.

הדברים שלעיל אמורים גם במגוון הבעיות של בוגרים ומבוגרים! במסגרת טיפול הומאופתי קלאסי, פונה ההכנה לשורש הבעיה ולא מדכאה את ביטוייה החיצוניים. מדובר בהכנה עדינה, טבעית ונטולת תופעות לוואי, ולכן – טיפול אידיאלי.

חזרה לראש העמוד

האם יש להכנות ההומאופתיות תופעות לוואי?

אם ההכנה ההומאופתית נלקחת לפי המלצתו של מטפל מקצועי מהאסכולה הקלאסית, ותוך הקפדה על מילוי הנחיותיו, מאד לא-סביר לזהות תופעות לוואי. כאמור, ההכנה ההומאופתית נבחרת על סמך התאמה מירבית למכלול הסימפטומים, ולכן אין לחשוש מתופעות לוואי. קחו בחשבון שבאחוז מסוים מהמקרים עשויה להופיע לאחר נטילת ההכנה ההומאופתית החמרה קצרה. מדובר בשלב ידוע וצפוי בתהליך הטיפולי, ומשמעותו היא התעוררות של המערכת החיסונית כחלק מתהליך ההחלמה. אני דנה עם מטופליי בפרוטרוט בתהליך ההחלמה וממליצה, בין השאר, על אופן נטילת ההכנה שיביא לתוצאות מרביות, ועל עמידה בקשר רציף עמי.

חזרה לראש העמוד

כמה זמן נמשך תהליך הריפוי ההומאופתי?

כדי לענות על כך, צריך כמובן לבדוק מהי הבעיה עמה מגיעים לטיפול. משך הטיפול ההומאופתי – כלומר, ריפוי סיבת המחלה – משתנה בין אדם לאדם, ותלוי במספר גורמים. לדוגמא, מהו אופי הבעיה (אקוטית או כרונית), מהו עומקה (במישור העור? ברובד הנפשי?), כמה זמן היא קיימת, באיזה אמצעים טופלה או עדיין מטופלת, וכולי.

כדאי לזכור שבטיפול ההומאופתי הקלאסי אני מבקשת לשחרר אתכם הן מביטויי המחלה, והן משורשיה העמוקים יותר. לא כל הקלה שמושגת באמצעים קונוונציונליים משמעה ריפוי! לרוב דווקא ההפך: אתם "קונים זמן", ולאחריו משלמים על ההפוגה הזמנית בריבית דריבית.

המהלך המקובל בטיפול הומאופתי הוא מפגש ראשון המקיף את תחומי החיים של המטופל/ת, שלאחריו ניתנת הכנה הומאופתית. מפגשי ההמשך הבאים נקבעים לפי קצב ההתקדמות בטיפול.

חזרה לראש העמוד

למה הכוונה ב"ריפוי", ומהן החלופות?

חשוב להבחין בין ריפוי, שאיפתה הנעלה של ההומאופתיה, לבין הקלה זמנית במצב המחלה, שההומאופתיה מכנה דיכוי. דיכוי פירושו הקלה זמנית עקב הסרת סימני האזהרה של האורגניזם, המסמנים על קיומה של מחלה. אפשר להשוות זאת לנוריות אזהרה הנדלקות בלוח השעונים של האוטו. הנהג יכול לנתק את החוטים המובילים אל הלוח מהמצבר הכמעט-ריק – אך בכך אין הוא פותר את הבעיה, אדרבא – הוא מאפשר לה לתפוח למימדים מסוכנים באין-רואה. חישבו על כך במושגים שונים מעט: גם אם נמנע מידיעה מטרידה מלהתפרסם באמצעי התקשורת, עדיין אין בכוחנו להשיג את הזמן לאחור ולמנוע את התרחשותה או את השלכותיה.

חזרה לראש העמוד

"הומאופתיה מגיעה מהמזרח, לא?"

נכון, ממזרח גרמניה… גם אם כיום רובנו נוטים לזהות כל מה ש"הוליסטי" עם "בא מהמזרח", בל נשכח שבמערב התפתחה מסורת הוליסטית מכובדת לא פחות.. לקבלת רקע היסטורי, היכנסו למבוא

חזרה לראש העמוד


"הומאופתיה זה ריפוי טבעי, צמחים וכאלה"

נכון מאד! וחשוב להבין מדוע. הכנות ההומאופתיות מופקות מחומרים טבעיים. כך, לדוגמא, זהב, דיו הדיונון וצמח הבבונג הם הכנות הומאופתיות שכיחות. אך זו אינה הסיבה היחידה בעטיה נחשבת ההומאופתיה לרפואה טבעית. אחרי הכל, גם הרפואה הקונוונציונלית פונה לא-אחת אל הטבע להפקת תרופותיה. ההומאופתיה מרפאה באופן טבעי מפני שהיא פונה אל כוחות הריפוי הפנימיים שבאדם ומעודדת אותו לרפא את עצמו.

לעתים, הומאופתים והעוסקים בצמחי מרפא עשויים להיעזר בצמחים זהים. עם זאת, האינדיקציות למרשמים שונות בתכלית, וכן אופן הלקיחה (ההכנה ההומאופתית מדוללת מאד, וניתנת בצורת כדורים או טיפות.)

חזרה לראש העמוד

"הומאופתיה זה רק למישור הפיזי", או "הומאופתיה זה רק למישור הנפשי"

ההומאופתיה מתייחסת למכלול ההיבטים בחיי המטופל/ת – כלומר, נלקחות בחשבון תלונות במישור הפיזי והנפשי גם-יחד.

חזרה לראש העמוד

"העוסקים בהומאופתיה הם רופאים"

התחיקה בנושא הרפואה המשלימה משתנה בין מדינה למדינה. כפי שציינתי, בישראל מצויה סוגיית המטפלים ברפואה משלימה בשלבי חקיקה מוקדמים, ולמעשה כל אחד עדיין יכול להתהדר בנוצות לא-לו.
לא כל הומאופת הוא רופא, אבל במסגרות לימוד רציניות וממוסדות לרפואה משלימה, נלמדת ההומאופתיה לצד מקצועות הרפואה.

תמיד כדאי לברר מה היקף ההכשרה והנסיון של ההומאופת אליו אתם פונים. קחו בחשבון שלא כל רופא שנכח בהרצאת מבוא על הנושא הוא הומאופת! כשמדובר בטיפול הומאופתי, לא כדאי להתרשם רק מתואר הMD, אלא לברר מהי הכשרתו של הרופא בתחום.

חזרה לראש העמוד

וכמובן, סוגיית הפלצבו

לסוגיה הזו שמור לה מקום של כבוד בכל דיון בשאלת תקפותה של ההומאופתיה. קיראו בדיון במדעיותה של ההומאופתיה

חזרה לראש העמוד


מהי רפואה הוליסטית?

ניתן לשייך את ההומאופתיה לתחום הרחב הקרוי "הוליסטי" (מיוונית, holos, "שלם"), המקיף שורה ארוכה עד-מאד של טיפולים המתייחסים לאדם כיחידה שאינה ניתנת לחלוקה.

ראשית, מילה על הוליסטיות (holism), רעיון שמילון פונטנה למחשבה מודרנית (1) מגדיר כך: "התיזה ששלמות או כמה שלמויות, הן יותר מסכום חלקיהן במובן זה, שלשלמות הנידונה יש אפיונים שאינם ניתנים להסבר במונחי התכונות של מרכיביה והיחסים שביניהם."

כלומר, הגישה ההוליסטית, בכל תחום שהוא, קובעת כי "הסך גדול מחלקיו". השלם מורכב מדפוס של יחסי-גומלין, ולא ניתן להבין לחלוטין את תופעות המציאות באופן מבודד ומפורק, שכן כל שינוי או אירוע גורר התארגנות-מחדש של הדפוס כולו.

"בריאות הוליסטית" היא כיום מושג שגור ולעתים לא-מדויק. יש המזהים אותו עם רפואה מונעת, ולעומת זאת יש הרואים בו תחום שהדוגלים בו פונים להכנות "טבעיות", או לרפואה "לא קונוונציונלית", או "אלטרנטיבית", או "משלימה".

השימוש במושג חדש-יחסית (החל מ-1959), אך העקרונות המתווים אותו קיימים אלפיים וחמש מאות שנה לפחות. היפוקרטס, "אבי הרפואה", דיבר על כוחו המרפא של הטבע, "vix medicatrix naturae", ודגל בגישה, לפיה על הטיפול לאפשר לכוחות הריפוי הטבעיים לבצע את מלאכתם.

האסכולה הנגדית טענה כי על הרופא להתערב בטיפול באופן פעיל כדי להביס את המחלה, כפי שמכונאי מתקן מנוע מקולקל. ויכוח פילוסופי זה נמשך לאורך ההיסטוריה, ושום צד לא זכה ביתרון בולט על משנהו, עד המהפכה המדעית במאה התשע-עשרה וגילוייהם של פסטר וקוך בתחום הבקטריולוגיה.

חשוב לציין שגם בתקופת פסטר היו מדענים שהזהירו מפני שימוש שגוי ברעיון החיידקי. מסופר שבתום התנצחות ארוכה, חזר בו פסטר מטענתו ואמר: "החיידק אינו אלא כלום, הנשא היא הכל". הגישה ההוליסטית מכירה בחשיבות החיידקים והמחלה, אך מתמקדת בראש ובראשונה בעמידות האורגניזם.

הרפואה המודרנית העמיקה את ההפרדה בין המישורים השונים בחיי האדם. החלוקה המסורתית בין התחומים – הגוף מטופל על ידי הרופא, ברגש מטפל הפסיכולוג או הפסיכיאטר, ועל ענייני הרוח מופקד איש דת – נעשתה מורכבת לאין-שיעור, ויצרה קטגוריות רבות נוספות, התמחויות ותת-התמחויות.

לגישה זו יתרונות משלה, אך היא אינה מסייעת בהערכת האדם השלם. ניתן לומר, בחדות מסוימת, כי הרפואה המודרנית יוצרת מומחים למחלות מסוימות, אך אינה מתעניינת בהכשרת מומחים לבריאות.

לפי גישת הבריאות ההוליסטית, החלוקות הללו מלאכותיות, ואינן מקדמות בריאות. המאפיין הבולט ביותר המבחין בין שיטות הוליסטיות לאלה המבקשות לרפא מחלות באופן מכניסטי, הוא האופן בו הן מבקשות לשנות את הבריאות. בגישה ההוליסטית עובדים עִם-, ומעודדים את תהליכי הריפוי הפנימיים, בעוד שבגישה המכניסטית תוקפים את המחלה באופן ישיר. יש כמובן לסייג ולומר שאם המחלה בשלב מתקדם מדי ואינה מגיבה לטיפולים הוליסטיים, אין מוצא אלא לפנות לטיפולים מכניסטיים, רדיקליים, "הירואיים", לשם "תיקון הגוף".


חזרה לראש העמוד

"הייתי אצל הומאופת שנתן לי ויטמינים והשתמש בדיקור"
מצטערת, כנראה שהמטפל שביקרת אצלו מתהדר גם בתואר "הומאופת", אך במקרה שלך לא עסק בהומאופתיה..

גישות רבות זוכות לכותרת "רפואה משלימה" או "הוליסטית", כגון תזונה, ויטמינים, צמחים, תנועה (יוגה, טאי צ'י), כירופרטיקה, אוסתאופטיה, אקופונקטורה, מדיטציה, מוסיקה, צבעים, פרחי באך, ועוד היד נטויה.

כשאני נשאלת האם אני 'רק' הומאופתית, אני עונה שההומאופתיה היא תחום רחב ומורכב דיו כדי ללמוד, להשתלם ולהתמקצע בו כל החיים. ובדרך-כלל אני מוסיפה שבבואנו אל רופא השיניים, לא נרצה בהכרח לקבל ממנו גם שירותים משפטיים וייעוץ הנדסי. אנשי-אשכולות הם יחידי-סגולה, ובאופן אישי אני מעדיפה לפנות למקצוענים ומומחים בתחומם.

אתם גם?

חזרה לראש העמוד

הומאופתיה לעומת פרחי באך

באופן ציורי אפשר לומר שקיים בין שתי הגישות קשר משפחתי רופף. אדוארד באך היה רופא אנגלי והומאופת בראשית המאה העשרים, שבשלב כלשהו עזב את עבודתו ויצא לתור בטבע אחר צמחים בעלי סגולות מרפא. הגישה שפיתח, ועליה כתב בספרו The Twelve Healers מבקשת, בדומה להומאופתיה, לרפא מישור פנימי באמצעות הכנות מדוללות ומנוערות.

עם זאת, קיימים בין הגישות מספר הבדלים מהותיים.
ראשית, האינדיקציות למתן הכנה של פרחי באך הן נפשיות בלבד, בעוד שהומאופתיה מתבוננת בכל ההיבטים בחיי המטופל/ת.

שנית, הפקת ההכנות בשני התחומים שונה למדי, ובהומאופתיה קיימת סקאלה נרחבת בהרבה של מינונים, המאפשרת התאמה אינדיבידואלית מלאה של ההכנה לאדם.

שלישית, להומאופתיה פרוטוקול מפורט ביחס לעריכת ניסויים בהכנות חדשות, ולפיכך מתעדכן אינדקס ההכנות ההומאופתיות באופן מתמיד. סך ההכנות של פרחי באך קבוע, והוא נותר על כנו מאז הלך דר' באך לעולמו.

ארון ההכנות ההומאופתיות גדול פי מאה מאשר סך פרחי באך. רק לשם השוואה: בהומאופתיה יש, נכון לזמן כתיבת מאמר זה 605 (!) הכנות המתאימות למצבי דיכאון, בעוד שמתוך סך כולל של 38 פרחי באך, רק חלק יתאימו לקטגוריה הקלינית הזו.

חזרה לראש העמוד

 

הומאופתיה לעומת נטורופתיה

לשתי הגישות הללו שאיפה משותפת למנוע מחלות ולטפל בהן תוך תמיכה במנגנוני הריפוי העצמיים. עם זאת, תפיסתן את מקור המחלות הללו שונה בתכלית, ומכך נגזרות שיטות טיפול שונות.

הומאופתיה מבקשת לזהות את מקור המחלה העמוק ביותר, ולטפל באמצעות הכנות שעברו מיהול סדרתי במכלול התופעות מהן סובל/ת הפונה. לעומת זאת, כלי הטיפול בנטורופתיה הם בעיקרם בתחומי התזונה, תוספי המזון, צמחי המרפא, מגע, תנועה, פעילות ומנוחה.

כדאי לציין כי בארה"ב נלמדת ההומאופתיה באופן חלקי במסגרת לימודי הנטורופתיה, והמעוניינים בכך יכולים להתמחות בה בהמשך לימודיהם.

חזרה לראש העמוד


"בבית הטבע המליצו לי 'משהו הומאופתי'"

"הומאופתיה"…זה מתגלגל יפה על הלשון ו"מצלצל רציני", יש לזה גם ניחוח מבטיח, אירופאי, ואפיל "מדעיסטי", מרשים יותר מהדימוי הטבעי-רומנטי של "סתם" צמחי מרפא. זה נשמע אפילו יותר טוב מעצתה הבדוקה של סבתי שתחייה, "לשים על זה קצת כרוב" (לא חשוב על מה..).

תשאלו, אז איפה הבעיה?

בהעדר חקיקה מסודרת בנושא בארץ, מצוי כרגע תחום הרפואה המשלימה במצב פרוץ, וכך גם נושא ההכנות ההומאופתיות. העדר החקיקה הזה בעייתי: זמינותן של ההכנות ההומאופתיות שאינן חייבות במרשם רופא (OTC) עומדת בסתירה להשפעתן העמוקה על האורגניזם. הומאופתיה זה בפירוש לא משחק!

ההכנות ההומאופתיות הן אפקטיביות מעצם יכולתן להשפיע על מצב בריאותנו, לטוב ולרע. ואף על פי כן, כיום הן עדיין זמינות לכל דורש ללא צורך במרשם. צאו וחישבו, האם אתם ניגשים אל הרוקח ומבקשים ממנו שימליץ על אנטיביוטיקה כלשהי, "ככה סתם", כי שמעתם "שזה עוזר"?..

קל להפיל בפח את הצרכן התמים, שנוטה – ובצדק! – אחר מושגים כגון "טבעי", "הוליסטי" וכיוצא באלה. אל תמסרו את בריאותכם בידי אנשים שאינכם יודעים מה טיב ההכשרה שלהם – אם בכלל עברו הכשרה – ושערכו לכם, במקרה הטוב, תשאול בן שלושים שניות. לא כל נציג שמציע לכם "משהו הומאופתי" בהכרח מכיר את התחום או משווק הכנות הומאופתיות ממקור אמין. לדאבוני אני מגלה לא אחת, שגם גופים המתיימרים להכיר את התחום לא בהכרח יודעים להסביר את כלליו הבסיסיים.

ועוד מילה, על איכות ההכנות. ההכנות ההומאופתיות אחידות בצורתן, אין להן טעם או ריח אופייניים המבדילים אותן זו מזו. לכן בפנייה אל רוקח הומאופתי או משווק בחנות טבע, אתם מסתמכים על המוניטין המצטבר ועל אמינותו בקהילה.

ואגב, לא אחת מספרים לי אנשים על מחירי מרשמים שהתבקשו לקנות. מחירי ההכנות ההומאופתיות באסכולה הקלאסית עומדים על עשרות בודדות של שקלים. אם קיבלתם מרשם שעלותו שמונים שקלים ויותר, כנראה שפניתם למטפל העובד בגישה שאיננה קלאסית (וכולי תקווה שניזוקתם רק בכיס..)

חזרה לראש העמוד

"ההכנות ההומאופתיות כל-כך מדוללות, אין בהן חומר! האם ההומאופתיה אינה פלצבו?"

טיעונים ברוח זו מועלים כבר שנים רבות בנושא, וקצרה היריעה מלפרט את ההתנצחויות בין המחנות, המגובות במחקרים רבים. יש לציין שלאף צד אין הכרעה בנושא.

ההומאופתיה קוראת תיגר על אופני החשיבה המדעית המוכרת כיום, במיוחד בתחומי הכימיה והפיזיקה, ולפיכך ניתן לתמצת את הטענה העיקרית המועלית כנגד ההומאופתיה כאילו האמונה מצד המטופלים, וכן הזמן והקשב מצד המטפל, הם הקטליזטור היחידי להבראה.

ההומאופתיה אינה עולה בקנה אחד עם הפרדיגמה המדעית הקיימת כיום, אך העדר היכולת להסביר את התופעה ההומאופתית בכלים המדעיים העומדים לרשותנו כיום אינו שולל ריפוי של מיליוני אנשים בכלים הומאופתיים, ואינו מפריך תוצאות של מאות מחקרים, המצביעים על האפקטיביות של השיטה.

חישבו על הנתונים הבאים והסיקו בעצמכם.

הומאופתיה מטפלת ביעילות גבוהה מאד – עם מובהקות סטטיסטית חד-משמעית בהשוואה לפלצבו- בחיות-משק וחיות מחמד. השימוש הוטרינרי בהומאופתיה גדל בהתמדה, במיוחד באירופה, ומסייע בעקיפין לאדם – אחרי הכל, אחת הסיבות העיקריות לעליית בעמידות לאנטיביוטיקה היא צריכת בשר "עתיר" תרופות אנטיביוטיות. חיוך אמפתי לפרה והתעניינות כנה בשלומה לא היו עושים פה את העבודה..
הומאופתיה מטפלת בהצלחה בתינוקות. אני יכולה להעיד על כך מניסיוני. כשתינוק צורח – שהולעט בפעם המי-יודע-כמה באנטיביוטיקה – מקבל הכנה הומאופתית מתאימה, הוא מסוגל להירגע במהירות גדולה, ולרפא את הדלקת, החום והכאבים, לפעמים לצמיתות.
הומאופתיה רושמת הצלחות יוצאות-דופן באנשים מחוסרי-הכרה. תסכימו איתי שגם בנסיבות עגומות אלה אין יסוד להנחה שמדובר באפקט פלצבו.
בראשיתו של תהליך הומאופתי מופיע לעתים תקופה קצרה של החמרה קלה בתלונות המטופל/ת. אילו היה מדובר באחיזת-עיניים, יש להניח שהשלב הזה היה נחסך מהפונים לטיפול.
במאה התשע-עשרה, עמדו שיעורי התמותה בבתי חולים הומאופתיים בזמן מגיפות קשות על פחות מחצי מאלה שבבתי חולים קונוונציונליים.
ונימוק מרכזי ומסכם – לעתים ההומאופת לא מצליח להתאים את ההכנה המתאימה ביותר למטופליו, למרות ששאר מרכיבי התהליך נותרים בעינם (מפגש ארוך, אמפתיה וכיוצא באלה). במקרים כאלה פשוט לא חל שינוי במצבם של המטופלים!

חזרה לראש העמוד


הומאופתיה והלנצט – "רומן" מתמשך

בספטמבר 1997 פרסם הלנצט, כתב העת הרפואי הידוע, מסקנות מחקר לפיו ההומאופתיה יעילה פי 2.45 מפלצבו.
Linde K, Clausius N, Ramirez et al. Are the clinical effects of homeopathy placebo effects? A meta analysis of placebo-controlled trials, Lancet 1997; 350:834-43

עם זאת, כעבור כשמונה שנים (אוגוסט 2005) פורסמה באותו כתב-עת סקירה סטטיסטית שעוררה הדים רבים ברחבי העולם וחוללה נזק תדמיתי להומאופתיה. כך, לפחות, גורסים מתנגדיה שמיהרו לנפנף במספרים שפורסמו. השורה התחתונה שבסקירה הסטטיסטית הפכה על פיה את הקביעה שפרסם הלנצט ב-1997, וגרסה כי ההומאופתיה אינה יעילה מפלצבו. הסקירה הסטטיסטית של עיתון הלנצט היתה עמוסה כשלים והטיות. בפועל היא התבססה על מספר מחקרים קטן פי עשרה ויותר מאלה שהצהירה עליהם, לא ציינה על איזה פרסומים בדיוק התבססה, והכשל החמור מכל – היא התיימרה לבדוק הומאופתיה בכלים שאינם מתייחסים לתחביר ההומאופתי. ב"תחביר הומאופתי" כוונתי לכך שהומאופתיה אינה מטפלת בשם של המחלה אלא שואפת לרפא את האדם הסובל ממנה. לכן, אבחנה קונוונציונלית אינה שקולה לאבחנה הומאופתית, וכל מחקר הבודק יעילות של תכשיר הומאופתי מסויים במצב רפואי נתון מתעלם משני עקרונות מהותיים בהומאופתיה – שקלול מכלול הסימפטומים והתאמה אינדיבידואלית של ההכנה לאדם.

התייחסות נוספת לבעייתיות שבהתייחסות הלנצט-ית להומאופתיה תוכלו למצוא כאן.


חזרה לראש העמוד

"זה לא הוכח מדעית"

מחקרים רבים מתבצעים בשנים האחרונות בניסיון להבין את המנגנון לפיו פועלת ההכנה ההומאופתית.

ועד שיימצא ההסבר האולטימטיבי, החותך, ברצוני לומר:
אם אתם נוקטים בגישה לפיה "מה שאנחנו לא מבינים לא קיים", אם אתם מתעקשים לדחות עובדות שלא מסתדרות עם הידע הזמין כיום – אתם רשאים לדחות את ההומאופתיה על הסף.
כמו שאר עמיתיי, אני נוכחת מדי יום בעבודתי בתהליך הריפויי שמחוללת ההומאופתיה, גם אם בהסבר התופעות הללו אינני נעזרת במודל מדעי. לא נותר לי אלא להביט אחורה, להיזכר עד דינמית היא התפתחות הידע האנושי, ולקוות שבד-בבד עם ההתקדמות בהבנת אופן הפעולה של ההומאופתיה, יגלו המדענים פתיחות כלפי מידע שלא ניתן להסבר בכלים הנגישים להם כיום. אחרי הכל, חבל לוותר על ניסיון מצטבר וחד-משמעי בן למעלה ממאתיים שנה. אולי ההתנגדות העמוקה להומאופתיה בקרב מדענים מסוימים – שכן ההומאופתיה מפרה עקרונות יסודיים ששיטת החשיבה המדעית המקובלת מבוססת עליהם – אינה אלא אי-הבנה זמנית וטכנית בעיקרה, ולבסוף ישתלבו התחומים המתנגשים, הסותרים?
ההומאופתיה לא נולדה מתוך תיאוריה, אלא מתוך התנסות שיטתית ומתמדת. ההתעקשות להטיל ספק ביכולותיה, רק מפני שאינה ניתנת כיום להסבר מעבדתי-רציונלי, חוטאת בעיניי כלפי המטופלים הפוטנציאליים שיכולים להתרפא בעזרתה.
ההומאופתיה מערערת – שלא לומר, מְפֵרה – את המודל הפרמקולוגי, הדורש לראות אינטרקציה בין מולקולות כבסיס לפעולה תרופתית. ההומאופתיה היא חידה מדעית. שניים מעקרונותיה הבסיסיים קוראים תיגר על דרכי החשיבה המדעית כיום-
עקרון הדומה – לדוגמא, כדי לרפא תופעות של הצטננות אפשר להיעזר בהכנה המופקת מבצל (דמעות צורבות, נזלת מימית וכיוב') – נשמע מופרך, לא?
עקרון המיהול הסדרתי – ההכנה אפקטיבית ביחס ישיר לכמות המיהולים והניעורים.
עובדת היותה שנויה במחלוקת, משוללת הגיון מדעי, "שאלה פתוחה" לעת-עתה, לא הופכת את ההומאופתיה לחסרת-שחר. גם אם הממסד המדעי קובע שמדובר באשליה, יש להומאופתיה מיליוני תומכים ברחבי העולם, שפנו אליה בצר להם, לאחר שנואשו מהרפואה הקונוונציונלית, ונרפאו. גם בהיעדר הסברים מדעיים מספקים לעת עתה, הרי שברמה האמפירית הטהורה ההומאופתיה היא הצלחה, ידע שמיש.
דר' יואב בן-דב התייחס להכנה הומאופתית (נפוצה מאד, אגב), המכילה מולקולה אחת של חומר (2): "אולי מולקולה זה לא כל הסיפור. האם צריך לחפש הסבר מדעי להכנות הומאופתיות? אולי שואלים שאלות מהכיוון הלא-נכון? אולי ההנחה המוקדמת, שהפיזיקה נותנת תיאור מושלם ואמיתי של העולם, היא לא נכונה? אולי התיאור שלה לא מועדף? "
בספרו על תורת הקוונטים (3), מרחיב דר' בן-דב את הנקודה הזו ומתייחס להשלכות של המחקר הפיזיקלי בעשורים האחרונים על תחומי התרבות והחברה. אם, לדבריו, אנו מוותרים על הנחת היסוד של התרבות המערבית המודרנית – לפיה, רק למדע ולמחקר המדעי יכולת לתאר את המציאות באופן תקף – ומיישמים זאת בתחומי הרפואה, אזי אולי אפשר לשקול שיטות רפואה חלופיות לצורכי ריפוי.
לסיכום, הנה קישור למאמר מאתרו של דר' בן-דב, שהתפרסם גם בירחון "חיים אחרים" ובו נדונה ההומאופתיה, בין השאר. כותרתו "האם המדע טוב לבריאות". האומנם יש לזהות בתחום הריפוי את ה"מדעי" עם ה"טוב" באופן אוטומטי, תוהה דר' בן-דב, וממשיך: "לרפואה המדעית יש הישגים חשובים שאסור להתעלם מהם. אולם כאשר אדם חולה, הוא צריך להפעיל גם שיקולים אחרים. בסופו של דבר, מה שחשוב לחולה הוא ששיטת הטיפול תרפא אותו, ולא אם השיטה הזו עומדת בקריטריונים מדעיים (..) למרות שהמדע ממלא תפקיד חשוב בתמונת העולם שלנו, הרי שאסור להיות שבויים בהנחה שרק מה שהוא מדעי הוא גם יעיל".

 ואף על פי כן נוע תנוע" (אמר איזה מישהו שאת שמו שכחתי, ושתורתו השולית, הלא-קומון-סנסית לזמנו, נשתכחה גם היא זה-מכבר. ותודה לנעמה בר-און).


חזרה לראש העמוד

"צריך להאמין בזה כדי שזה יעבוד"

אמונה היא כוח רב-עוצמה, וביכולתה לסייע לאדם ולחולל תמורות בחייו. עם זאת, ההומאופת עשוי לשכנע בכוחה של ההומאופתיה – ועדיין לא לאתר את ההכנה ההומאופתית המתאימה. במקרים כאלה אין לצפות לשיפור במצבו של המטופל. האמונה והאוטוסוגסטיה אולי מעניקות למטופלים מוטיבציה להמשיך במסגרת הטיפול, אך לא בהכרח מחוללות ריפוי.

חזרה לראש העמוד

איך מפתחים הכנה הומאופתית חדשה?

באורגנון, ספר הפילוסופיה והמתודולוגיה ההומאופתיות שפרסם האנמן בראשית המאה התשע-עשרה, מופיע פרוטוקול חלוצי, המנסח כללים לעריכת ניסוי בהכנה חדשה על מתנדבים בריאים. לפי עקרון הדומה העומד ביסוד ההומאופתיה, משנבדקו ואומתו הסימפטומים עליהם מדווחים הנסיינים, תינתן ההכנה שיצרה אותם לאנשים הסובלים מאותן תופעות. התחום המחקרי בהומאופתיה עבר תמורות רבות, וכיום מתבצע הניסוי הקליני (שבז'רגון ההומאופתי קרוי "פרובינג", ולקוח מהמושג הגרמני prufung [ניסוי] ש"אונגלז") בתהליך רב-שלבי ומורכב, המקפיד גם על עקרונות הסמיות-הכפולה והשימוש בפלצבו.

חזרה לראש העמוד

ייחודה של ההומאופתיה הקלאסית לעומת אסכולות אחרות שצמחו מתוכה  

ההומאופתיה הקלאסית מתייחסת לכל המישורים באדם, תוך הבנה שנסיבות חייו, חולייו ותחושותיו הם ייחודיים וחד-פעמיים. לא בכדי הבאתי בעמוד הפותח את האתר את הציטטה על החולה שיש להשיב לבריאות. לא תיקון חד-צדדי של ליקוי מכני או כימי.

אסכולות אחרות בהומאופתיה (המתקראות, למשל, "הומאופתיה מודרנית" או "הומאופתיה משולבת") לא הטמיעו את הרעיון ההוליסטי, לפיו יש לטפל באדם על כל רבדיו. לדידן, הטיפול הוא סימפטומטי, מקומי, ובדומה לגישה ה"מערבית", מטרתן היא "להעלים" את הסימפטום ללא התייחסות לסיבה העמוקה שיצרה אותו.

מתן הכנה פשוטה אחת, הפונה לאדם בכללותו.

בעוד שבהומאופתיה הקלאסית, ההכנות עוברות סדרת ניסויים קליניים על נסיינים בריאים (רק בני אדם, אגב..) לפי פרוטוקול מדוקדק, והתוצאות המפורסמות מסייעות בהתאמה מלאה ומדויקת של ההכנה לאדם, הרי שבגישות האחרות, מכינים "קוקטייל" (או "פורמולה") של מספר הכנות הומאופתיות- בלי לבדוק את מידת התאמתן – או חלילה אי-התאמתן – הכוונה הן ל"תגובות בין-תרופתיות", והן ההתאמה האינדיבידואלית למטופלים הנוטלים אותן.

חזרה לראש העמוד

1. מילון פונטנה למחשבה מודרנית, הוצאת עם עובד, תשנ"ד
2. במסגרת קורס "בין מדע למיסטיקה" שהעביר דר' בן-דב ב"אסכולות", בתאריך 17.11.99.
3. תורת הקוונטים – מציאות ומסתורין, דר' יואב בן-דב, עמ' 19, סדרת "מה? דע!"

הומאופתיה ומדע