1. ברור שהתקשורת מוצפת יותר מתמיד במידע על ליקויים באבטחה ובשמירה על חיינו מפני עברייני מין. נראה כמה זמן זה יחזיק. שלוש ידיעות שקראתי הבוקר, שמומלץ לקרוא ברצף ואז לפנות בדחיפות לקבלת עירוי פראמין (נגד בחילה, אלא מה).
א. מהידיעה הזו מתברר שמחלוקת בירוקרטית מאפשרת את שחרורם של 75 עברייני מין. השורה התחתונה, תרתי-משמע, אמורה לעודד – "משרד הבריאות לא ענה על השאלות שהוגשו לו, אבל מסר בתגובה שהוא פועל על פי החוק החדש ומינה מעריכי מסוכנות".
ב. ולמה כתבתי "אמורה לעודד"? כי משרד הבריאות מקפיד, לכאורה, על סטנדרטים מקצועיים. לראייה – הוא לא מקבל בוגרי תוכנית לימודי רפואה אמריקאיות להתמחות בישראל.
ג. ולמה כתבתי "לכאורה"? כי עבריין מין הורשה לשאת בתואר דוקטור לרפואה במשך שנתיים לאחר הגשת כתב אישום נגדו. אגב, אפילו לא בטוח שאכן סיים את לימודיו.
וזה ככה, בשוטף, כדי שלא נטעה להאמין שבלכידת חיית האדם נוכל לשבת אישה תחת גפנה ותחת תאנתה. "רוב מקרי האונס נראים אחרת", מזכירה כאן דר' נעמה כרמי.
2. פתרון הומאופתי לחיית האדם
הוא ניחן בבטחון עצמי מופרז; הוא סובל מבוחן מציאות לא תקין; הוא נטול היסוסים או עכבות, לא מרסן את דחפיו המיניים וקורא תיגר על מוסכמות חברתיות ומוסריות; הוא מסוכן; הוא ערמומי; הוא רוצה להערים על הסביבה ולהרע; הוא ממגנט וכריזמטי; הוא יוצא לצוד את קורבנותיו באישון ליל, חמוש באישיות אנטי-סוציאלית ובאלימות מינית אנאלית; הוא מתואר כטיפוס רע שרוצה לפגוע ולהתאכזר לקורבנותיו בלי סיבה נראית לעין. האלימות שלו נטולת רגש, קרה כסכין; הוא לא יהסס להשתמש בחפץ חד כדי לכפות את רצונו; קור הרוח שלו נטול שיפוט מוסרי; הוא חשדן עד כדי פרנויה, חש שעומדים לתקוף אותו ולפיכך בשאר הזמן מצוי במנוסה מתמדת, חש מבודד בעולם שרוצה לסקול אותו, להרוג אותו. יורגן בקר (Becker) מכנה אותו "לוחם שנותר בדד במדבר" שמתנתק מהכל – מסבלו הפרטי, מסבלו של הזולת. ג'רמי שר (Sherr), שביצע את הניסוי ההומאופתי על העקרב הקרוי קטלן עברי (בלועזית, Androctonus Amoreuxi Hebraeus) מספק את שאר המידע שלעיל.
זהו הפתרון ההומאופתי לחיית האדם, למרות שבאופן אישי, כמי שעובדת במשך שנים עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, וכאשה שחווה אימה בערבים התל-אביביים האחרונים, אני מעריכה שפתרון מיידי (גם אם יותר חומרי ובהחלט פחות הוליסטי) יהיה מינון גבוה של Plumbum (בעברית, עופרת).
3 Comments
טוב לקרוא אותך 🙂
מקווה שחיית האדם תיתפס בקרוב.
ככל הידוע לי,עד היום גרסה העמדה ההומיאופתית שהשיטה אינה ניתנת להוכחה בניסוי העומד בקריטריונים המדעיים המקובלים, מאחר וכל מטופל הוא אינדיבידואל שונה ולכן לא ניתן להשוות באמצעות קבוצת ביקורת.
אני אשמח מאוד לקרוא על הניסוי שהזכרת.
צרפי לינק בבקשה.
דנה, אמן ותודה.
א, שלום. אפשר לסכם כך את העמדה ההומאופתית בנושא המחקר המדעי, אך בהסתייגות מהותית אחת – במידה ומתחשבים בתחביר ההומאופתי (אינדיבידואליות, כפי שאתה מציין), אין סיבה שההומאופתיה לא תעמוד בניסוי "העומד בקריטריונים המדעיים המקובלים", כפי שאתה כותב. לפני שנתיים השתתפתי בניסוי מטה-הומאופתי, שעמד בקריטריונים מדעיים מקובלים (כגון רנדומליות, סמיות כפולה, מבחנים סטטיסטיים וכן הלאה) ושהדגים תוצאות עקביות לטובת ההומאופתיה. אכתוב על כך בעתיד הקרוב, יש לקוות. באופן כללי, כתבתי על כך לא אחת ואפשר לקרוא על זה בארכיון הפוסטים שלי בנושא, בפרט סביב הסקר הסטטיסטי הלקוי של הלנצט, http://www.notes.co.il/rakheli/13390.asp
את המחקר ההומאופתי (הקרוי בז'רגון המקצועי "פרובינג", מprufung בגרמנית שמשמעו "ניסוי"), על הקטלן הצהוב תוכל לקרוא בספר שהתפרסם בעקבותיו. המחקר לא מפורסם און-ליין מטעמי זכויות יוצרים כנראה, אבל מידע סובב-פרובינג, יש ויש. http://tinyurl.com/ydnj97
אם אתה רוצה לקרוא את מלוא המידע שעלה במהלך הפרובינג, אתה מוזמן לשלוח לי מייל, ואשאיל לך עותק של הספר או אשלח לך תמצית לועזית ממאגר ספרים הומאופתי (אוף-לייני, תוכנה מקצועית).