בין הידרותרפיה לפסיכיאטריה ( "חד-קרן ושמו הומאופתיה")
3 בדצמבר 2005סוכריות מזרים (על אתר "מרמלדה")
24 בינואר 2006צבא העם, מרפא הומאופתי לשרון ואני נכנסת לכנסת
1. אהוד אשרי מסקר ב"הארץ" מאתמול את אירועי השירותרום. אני לא ראיתי. אתם? על כל פנים, לא מספר המליונים שקוששו במגבית הפשיסטית מעניין אותי, אלא אותו ילד בן תשע שתרם את כל דמי החנוכה שלו, מאתיים שקלים חדשים, "לצבא החזק ביותר במזרח התיכון". ובמעבר לא-חד, ב"ארץ נהדרת" הביאו אתמול את גדאיימק שהציע כמה שהציע והופ, קנה את צה"ל. נשמע לכם מופרך?
2. הכותרת מבטיחה ואני מקווה לא לאכזב. אני מודה בצער שגם סקרנות מקצועית לא גרמה לי לעקוב אחר חשיפות בלעדיות ביחס לתיקו הרפואי של שרון. מזלו-מזלנו שהבעייה האורגנית שהתגלתה היא מום בלב ולא, ר"ל, פרוסטטה נרגנת, פוליפים עצבניים במעי הגס או פיסורה אתם-יודעים-איפה. המצלמות של ערוצשתיים יידחפו הלוא לכל מקום.
בלי כוונה להכנס לדיסקוסים פוליטיים רוויי-מיצים, אני רוצה להציע פתרון הומאופתי לתחלואיו של ראש ממשלתנו שיחי'. הומאופתיה, כידוע במחוזותינו, מתייחסת לכל האדם, על הפיזי והנפשי שבו. אפסע בזהירות בין דיאגנוזות מוטות-פוליטית ביחס לאופיו, אין לי דרך לתשאל אותו ולהבין את מסתרי נפשו. אבל כתרגיל, זה בהחלט מסקרן אותי.
הצלבתי מידעים פומביים על מצבו הרפואי באמצעות התוכנות ההומאופתיות שמשמשות אותי בקליניקה. האבחנות שלקחתי בחשבון הן, כאמור, נייטרליות ומתייחסות לפודגרה של שרון, הטיקים שלו, משקל היתר (אם הוא שוקל 118 קילו, אני שוקלת עשרים) והזללנות. התוצאות המתקבלות אמורות לכוון אותי להכנות הומאופתיות אפשריות שיעניקו מענה למכלול מדאוביו הפיזיים, ובהנחת העבודה/תפיסת העולם ש"כולו וואחד" (הכל אחד, הוליסטיות של תופעות), אולי גם יכסו את המייקאפ הנפשי שלו.
ועכשיו התנצלות – אמנם תמונה אחת שווה וגו', אבל גם שיטוטים ממושכים בין פורמטי ג'יפים וג'יפות לא הניבו תוצאה מכובדת יותר מרזולוציה של קומודור 128 (ויש כבוד) שראוי להציגה כאן, אז אחסוך לכם את הטבלה המעורפלת-למראה שמדגימה גרפית את התוצאות. תדמיינו (אומרים שלקרוא שירה מתורגמת זה כמו להתנשק דרך מטפחת, אז לשוות בנפשך את התוצאות זה כמו להתחבק כשאתה לבוש בדובון וזוגתך בחרמונית).
ישנן מספר הכנות הומאופתיות שמסוגלות להעניק מענה ריפויי למגוון הבעיות שפוקדות את רוה"מנו. עשרים ושתיים מהן מכסות את הבעיות הרפואיות שציינתי לעיל. מתוכן אני בוחרת להתמקד באחת (התשובה ל"למה דווקא אחת, והאחת הזו" היא לימודים, עבודה ועוד לימודים, ואני מקווה לשכנעכם בהמשך). קוראים לה Mercurius solubilis . אתם מכירים אותה גם בתור כספית. בטרם יפנה אליי השב"כ לשיחת הבהרה צפופה, אבהיר שהכספית שאני מציעה למר שרון בהפקה הומאופתית מכוונת לרפא אותו בגלגול הזה ולאפשר לו לתפקד בצורה בריאה יותר עד מאה ועשרים. שנית, היא מדוללת יותר ממה שרובנו צורכים באמצעות חיסונים, סתימות אמלגם, אכילת דגים, בליסת מודד חום ישן, מגורים באיזור המפרץ או שחייה תקופתית בקישון.
בין המאפיינים הנפשיים שמתארים את האדם הזקוק לה – סגירות וצורך עמוק באינטימיות, פרצי אלימות הרסניים ורצחניים שממוסכים על ידי פסאדה שמרנית ו"פרופר"-ית, גמגום וחוורון. כשאני פונה לכתביהם של הומאופתים בני-זמננו, מתבלטים דבריו של סכולטן, רופא הולנדי שעורר מהפכה-זוטא בעולם ההומאופתי בסוג של הסתכלות שיטתית וקונספטואלית שהנהיג ביחס להכנות המופקות ממינרלים. לשיטתו, אנשים הזקוקים להכנות הומאופתיות המופקות מיסודות המחזור הששי של הטבלה המחזורית של מנדלייב (וכספית ביניהם) קשורים במנהיגות, חזון ואחריות לאומית, וגם היבטיו השליליים של הכוח – עריצות, אלימות ובידוד. על כספית הוא אומר – עשייה ביתר (מישהו אמר קראוונים? מישהו הבטיח ארבעים קילומטר?), עריצות, מוקדי הכוח רקובים, התקבעות על אסטרטגיות מיושנות כדי להמשיך לקיים את השליטה, למלך יש אוייבים, חשדנות עד כדי פרנויה, האימפריה שוקעת.
רק כדי לסבר את האוזן, את ההכנה ההומאופתית הזו אפשר לתת גם לאנשים שאינם מלכי דנמרק שייקספיריים, ויעידו על כך ילדים שמקבלים אותה ומקיימים משהו בזעיר-אנפין מהתמונה הזו (חשדנות כלפי שאר הילדים, שליטה אלימה באחים וכולי).
המעבר הסחפתי לקדימה ואיונה-לכאורה של הליכוד גורם לי לחדד את הבחירה באחד ממלחי הכספית, יודיד הכספית או בשמו הלטיני, Mercurius iodatus flavus . מאפיינים טיפוסיים של המלח הזה, לשיטתו של סכולטן – מנהיג חסר-מנוחה גולה לאחר שנחל מפלה, אדם הדוגל בשיטות עריצות כדי לשמר את כוחו, שמרני ש"בורח" למרכז, אדם שנוטה להתבדח על המניפולציות שהוא מעורר. נשמע לי לא רע בכלל.
אם אינכם הומאופתים ושרדתם את נימוקיי עד-כה, אני מצדיעה לכם ומציעה לקרוא את "הטבלה המחזורית" של פרימו לוי. אחד מספריו המעטים שלא עסק בשואה אלא בחוויותיו ככימאי. הוא קושר כתרים ליסודות נבחרים ומזקק את אהבתו הלירית לכימיה. הטבלה המחזורית, לדידו, היא שיר. תובנותיו עולות בקנה אחד עם המידע ההומאופתי. פרק הכספית שבספר מתאר את החשדנות, האלימות והבדלנות שתיארתי לעיל.
עם קוראיי המרכזיים-ימניים הסליחה. אכן יש בנימוקיי יותר משמץ של אמירה פוליטית, אבל – א. האטיוד שלעיל הוא רק ספורט ב. אלה נימוקים שבדיעבד, ומאידך ג. לא משהו שאי אפשר לנמק עובדתית. בסמי-התנצלות אבהיר שאני צאצאית של המשפחה הלוחמת – ניל"י, אצ"ל ולח"י חברו יחדיו בדברי-ימיהן של משפחות פלנד-חביב-ויניק שאני נמנית על צאצאיהן.
3. אני נכנסת לפוליטיקה (ההומאופתית) נבחרתי לוועד המנהל של האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית (באתר האגודה מצויין שאני מכהנת גם בועדת הכספים, ואני מוחה בתוקף, ועדת חינוך, ועדת קישוט, וזהו לגמרי). אל תשאלו למה, לא חסרים לי עיסוקים. אולי זה הגיל שעושה אותי ממלכתית יותר :-0 . אני גם מארגנת את שבוע המודעות הישראלי להומאופתיה קלאסית שיחול עוד ארבעה חודשים, ומתרגשת-מתכבדת לקבל את הלפיד מחברתי-אחותי אדל, שהשקיעה את כל-כולה ויותר מכך, ושספק אם אוכל להכנס לנעליה הגדולות. מה חבל שדעת הקהל החיובית התחורבשה כעבור ארבעה חודשים משוך שבוע המודעות הקודם, עם הפרסום השגוי והמלעיז בלנצט. בתנופה ממלכתית, אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית טובה. ביטוי דו-משמעי. אני מתכוונת לשנה טובה מבחינה אזרחית. לא מובן מאליו.
6 Comments
😉
ברכותי על בחירתך, ולמדי את הלקח של שבוע המודעות הקודם – כשמרגיזים את הממסד, הוא בועט.
כמו שכתבתי ברשימה האחרונה שלי, בדיוק ברגע שמישהו אומר "מעולם לא היה מצבנו יותר טוב", זה הרגע לחפש כיוון חדש.
שנה טובה!
🙂
שבלגלות שאני מתברגנת ומקבלת חותם ממלכתי כזה?, כמעט מיין סטרים, ואז אנה אני באה?:-)) להצטרף לוועד זה כמו להגיד שרסמית, בייב, נעורייך תמו, את מצטרפת לכל מה שהוא פרוצדורלי ויובשני וזה וזה.
קראתי את רשימתך סמוך לפרסום שלה והזדהיתי מאד. עלינו לזכור וגו'. העניין הוא שהוועד – דה וועד, כל וועד – הוא גוף איטי, בירוקרטי ("אז ניצור ועדה שתטפל בזה") ו(מ)עייף. חוצמיזה, לא זכורה לי (אישית או מלימודי ההסטוריה של המקצוע שלי) תקופה שבה ההומאופתים נחו על או נשנשו את זרי הדפנה שלהם. בכל רגע ורגע עט המדען התורן שמגחיך ומלעיג. שיעלו ויבואו, בשביל האקשן, הרי אי אפשר רק לרפא כל היום.
נו, מה אומר ומה אדברה. תודה על המחמאות.
כפי שכבר אמרתי בעבר- מידת נעלי אינה גדולה, ואף קטנה משלך.
רוצה אני לברכך, רחלי, על כניסתך לפוליטיקה ההומאופתית- שבארצנו הקטנטונת עוד נמצאת בחיתוליה, אך מביעה סממנים של פוליטיקה ישראלית לכל דבר.
מאחלת לך התמודדות בריאה כמה שיותר ומניבה פרי.
בטוחני שתביאי לשינוי מהותי בתחום ההומאופתיה בישראל, כפי שעד היום עשית מעל גלי הנט ובכלל.
שנה אזרחית טובה גם לך- אזרח הומאופתי מופלא כמוך, עוד אין!
הפסקתי להתווכח בדרך כלל איתך ועם מואיז בן הראש, מאותה הסיבה, אך שרבוב שמו של פרימו לוי לכתבה הקפיץ אותי. תובנותיו של פרימו לוי (מי ייתן וימונה לכתיבת הספר הממשיך לתנ"ך ממקום מושבו הנוכחי) רחוקות מלעלות בקנה אחד עם ההומואפתיה.ממליץ לך בחום לקרוא את הפרק "אשלגן" באותו הספר. אבל עד המילה האחרונה.
ובכלל לקרוא את לוי, ואם קראת כבר אז לקרוא שוב.
קראתי את ספריו של פרימו לוי, כולל אלה שלא תורגמו לעברית. כמו שכתבתי בפוסט, אני מוצאת הקבלות בין תיאוריו של פרימו לוי ב"הטבלה המחזורית" לאנשים הזקוקים להכנה הומאופתית המופקת מאותם יסודות.
נימקתי ממש בקצרה את כוונתי, כך – "(..) תובנותיו עולות בקנה אחד עם המידע ההומאופתי. פרק הכספית שבספר מתאר את החשדנות, האלימות והבדלנות שתיארתי לעיל. " חשדנות וגו' הם מוטיבים שעולים בפרק הכספית של לוי (אני מקווה שלא תתנגד לאזכור המוטיבים הללו רק מפני שאני זו שמציינת את העניין), והם מזכירים מאד את תפיסת העולם של האדם הזקוק לכספית מבחינה הומאופתית.
זו קריאה פרשנית שלי בספר של לוי, שנסמכת על ידע הומאופתי. את התימוכין ניתן למצוא בכל תיאור הומאופתי על הלך הרוח של אדם שזקוק לmercurius. למעשה, את עבודת הגמר שלי במסגרת לימודיי בארץ כתבתי על ההקבלות הללו, כך שהקדשתי לנושא מחשבה מסויימת.
ברור לי, שלאור התנגדותך להומאופתיה אין לך כוונה להשיג עוד ידע עיוני או להחשף לדיווחים על נסיון קליני, כדי לחוות דיעה יותר מושכלת על הקישור שאני מבצעת. לכן, אתה לא יכול לטעון שאין לדבריי תוקף, כל עוד אתה מכיר רק חלק אחד של המשוואה.
בפרק האשלגן שאתה מזכיר, המספר מתמודד עם שריפה קטנה במעבדה, מפני שטעה בתהליך ולא הקפיד על כללי עריכת הניסוי. הלקחים שלו הם דיוק והסתייגות מן ה"בקירוב". טול קורה מבין עיניך, אם כן.
הנסיון מלמד ש _כל_ דבר שייכתב בנושא הומאופתיה יקפיץ אותך, לא משנה מהו ההקשר.
מהטון ובחירת המילים שלך ברור שלא הפסקת להתווכח ואתה אגרסיבי ומזלזל כתמיד, ולא מפני שירדת לסוף דעתי. אתה לא באמת קורא את מה שאני כותבת, אתה מלא התנגדות עקרונית לנושא ופוסל על הסף.
צריכת תרבות גבוהה איננה חזות הכל. יש גם תרבות דיון.
כן, אתה באמת צורך תרבות גבוהה, הא? על זה נאמר "לאק על הצפורניים ולכלוך מאחורי האוזניים" (ולא, אני דווקא לא רומז שאתה מורח לאק על הציפורניים). אתה מגיב בצורה עוינת וגם אלימה, כל כך ההיפך מההומניזם של מי שאתה מעלה על נס.
אתה מתנשא לעייפה ולמיאוס. אבל אם אתה לא פתוח לבדוק את ההקבלה (למרות שרחלי קצת כותבת על זה), אתה יוצא מה-זה קטן וצר אופקים ונעול על הידע שהתקבע אצלך. אוקיי, קראת את פרימו לוי, אתה ממש משכיל, נורא התרשמנו וגם ציינו לעצמנו. עכשיו תירגע.
אין לך מונופול רעיוני על ספריו של לוי, או על ספרות בכלל. הטקסטים פתוחים לפרשנויות ולקריאות נוספות. ואגב, בתור מומחה לענייני פ. לוי, אתה בטח יודע שלוי התאבד ככל הנראה, והיהדות גורסת שבמקום מושבו כבר לא יכתוב את ההמשך לתנ"ך. למרות שהוא ראוי לזה, נכון.
רחלי, עלמתי, הרי חוק היסטורי וידוע עוד מגן הילדים גורס שמי שמושך לך בצמות הוא הילד שלא יכול לומר בצורה נעימה שהוא מתעניין בך, ולכן תשומת הלב השלילית. פשוט תתעלמי, תמחקי, אל תתיחסי אליו, הוא לא ראוי לזמן שלך או להקשבה שלך או להשקעה שלך בתשובה. למה את בכלל טורחת להגיב לו?