"תודה לטבע". כן, הא?

חברת "טבע" תומכת בהומאופתיה; פרסומת דבילית רוצה שתצרחו חלב; המלצה על סרט בפסטיבל אקולנוע;  חם בטבריה (אבל לא בטורונטו)

אם כבר לשים את הטבע במרכאות   הכותרת לפוסט שלהלן נולדה בעקבות פרסומת שעלולה לשאוב מכם אינטיליגנציה על סמך עקרון של אוסמוזה, אז בבקשה תתרחקו מהטלויזיה כשהיא משודרת. במשך כמה דקות שיחקתי עם כותרת הפוסט הזה, ומחשבתי נדדה אל מחוזות הפנסיה ושאר הכלים הפיננסיים הקסומים שאם יתמזל מזלנו (כלומר, אם עדיין תהיה מדינה ואף בכיר לא ימעל או ישחק בהם יותר מדי), נבטיח לעצמנו בעזרתם עתיד מכובד בארץ-אוכלת-זקניה הזאת. יכול להיות שנתתם דעתכם על האופן שבו מושקעים כספי הפנסיה שלכם, אולי אפילו פשפשתם בפרופיל של הקרנות. כשבדקתי את הפרטים אצלי גיליתי, אפעס, שאת מיטב כספי שהרווחתי באפיקים הומאופתים כשרים למהדרין, העברתי לידי קרן פנסיה שבדומה לאלף קרנות אחרות, משקיעה במניות חברת התרופות "טבע". זו אירוניה #1.

הנה משהו שלא תגלו בדה-מרקר: ב"טבע" משקיעים בהומאופתיה   אירוניה #2 היא לגלות שהמעגל הזה גם נסגר. בגליונות שונים של ירחון "חיים אחרים" (שבלי קשר, כתבתי בו כמה מאמרים לאחרונה) מופיעות פרסומות גדולות, מפולחות-היטב ומנוסחות-היטב, שמציעות למטופלים בהומאופתיה לקנות משחת שיניים תוצרת "טבע" אשר "מתאימה לעקרונות ההומאופתיה הקלאסית". מה עקרוני שם (כלומר, פה, אצלנו)? לרוב, מטופלים בהומאופתיה קלאסית מתבקשים להמנע מטעמים חריפים כגון מנטה בשלב הראשון של הטיפול. ישנן כמה משחות טובות ואיכותיות בלי אפקט ה"ואווו" המנטולי, ומי שלא רוצה תמיד יכול/ה ללכת על התות הנוסטלגי של "דרדסים" (שיש בו פלואור בכמות לא טובה, אבל זו ממש זליגה לנושא אחר). אממה, כשב"טבע" מאתרים את קהל היעד הצנוע הזה של מטופלי ההומאופתיה (שלא רוכש, יש לקוות, תרופות שהחברה פיתחה או מייצרת), אני לא יודעת אם זה יותר אוטואימוני, יותר ציני או יותר יסודי מבחינה עסקית, "נוציא מהם משהו, גם אם זה כל מה שנוציא מהם". מקווה שהאפשרות השלישית, אמן.

מה יש לי מהפרסומת "תודה לטבע" של מוצרי החלב של מולר (מווווולר)?   הו, המון. היא אפילו לא מודעת לעצמה כדי להצחיק. אבל בעיקר היא מפמפמת צריכה של מוצרי חלב שלמרות התודה החנפה, לא קשורים לטבע כהוא-זה. עכשיו, הבהרה: הומאופתיה, כשיטה, אינה מעמידה בפני המטופל/ת דרישות תזונתיות. ההנחה היא שבתהליך ההבראה תדע/י לזהות ולהסיר מעל דרכך את מה שמזיק לבריאותך. אמנם יש לי קולגות שאוטומטית וקטגורית אוסרים על מוצרי חלב, אבל לא מעטים (ואני בתוכם) משתדלים לברר האם בכלל קיימת רגישות לחלב ומוצריו. לא כולם רגישים ללקטוז, לא כולם מתנזלים רק בגלל שהם אוהבים קפה בחלב. וכשמדובר בתהליך טיפולי, כמובן שכדאי גם לבדוק האם ה"ציבור" יכול לעמוד בגזירה. נורא פשוט לאסור על חולה סוכרת לצרוך מתוק. רק שגם כדאי לעזור לו להשתחרר מהצורך.

לענייננו, לא כל ילד אסטמטי לקה במחלה בגלל חשיפה למוצרי חלב. יש עוד סיבות. לא כל חולה סוכרת מדרדר בגלל חלב ניגר. יש עוד סיבות, אע"פ שחלב בהחלט מקושר לבעיות סוכרת ויש לו ערך גליקמי גבוה. נראה לכם אולי מוזר לקרוא את האמירות הללו, אבל זהו שדה שניטשים בו הרבה מאבקים בלתי-הוליסטיים בעליל. בשורה התחתונה, המלצות בנושא חלב או אחרים זה עניין של גוונים, סוג של נסיון קליני וגם מזג טיפולי (על משקל "מזג שיפוטי"). אפשר לומר שבכל מצב של חשיפה גדולה למזון הזה, צריך לשקול מינון, צבעים, סוכרים, שימורים וכמובן גם את החיה. (כלומר, אם מן החי, אזי עז עדיפה על כבשה, שבתורה עדיפה על פרה).

ב ק י צ ו ר   העליתי לגזוזטרה סיכומיישן של סרט דוקומנטרי שנקרא "חלב, לא מה שחשבת". ראיתי אותו בדוקאביב האחרון והוא אינפורמטיבי, מקיף ונשכני בדרכו החביבה ומלאת רוח הנעורים. הסרט מוקרן בסינמטק ת"א מחר (שבת) בשעה 15:00. מומלץ. לפניו תרצה תמי צרי מקהילת "עץ בעיר" על טבעונות.

חם בטבריה, קר בטורונטו.   השבוע חגגנו כאן סמינר נ ה ד ר של אחד מגדולי ההומאופתים (וגם יהודי, כמעט כל ה"גדולי" בתחום בדורנו הם הודים או יהודים), לו (לואי) קליין. קליין הוא קנדי ולקח לנו שלוש שנים לשכנע אותו להגיע לטיול שורשים ולהרביץ בנו קצת תורה על הדרך. הוא מלמד בתוכניות רב-שנתיות בטורונטו, בוונקובר או במינאפוליס. קר, קר וקר, אחרת הייתי נוסעת ללמוד אצלו. וותק וידענות מדהימים. בין השאר הוא הרחיב בנושא רגישויות למזון ופתרונן ההומאופתי. בסיום הסמינר הצהיל את רוחנו עם סרטון ג'יגול משגע, שמיהרתי לחפש ביו-טיוב ואני מאמבדת להנאתכם. אז תיהנו. שבת שלום.