הבוקר התקשרה אליי מטופלת שעברה תהליך ריפוי מאד משמעותי בחודשים האחרונים. היא הגיעה בשעתו לטיפול בעקבות בעיה גינקולוגית קשה. הרופאים היו פסימיים לגבי סיכויי הריפוי, והציעו "תחזוקה" באמצעות תרופות מאסיביות. היא חיפשה דרכים טבעיות ומעמיקות יותר לפתרון וכך הגיעה להומאופתיה. בעזרת הטיפול, שגם עזר לדפוסים רגשיים שליליים שלה להתאזן, הבעיה הרפואית הסתדרה לחלוטין תוך שבועות ספורים. סיפור יפה לכל הדעות, וגם תרופה הומאופתית יחודית ומסקרנת.
ומה העניין פתאום? 
בשיחתנו הבוקר היא פתחה בתלונה שהבעיה חזרה באופן פתאומי. היות והתהליך היה עד-כה נהדר, רציתי לבדוק מה גרם לנסיגה הלא-צפויה. שאלתי אם קרה לה משהו יוצא דופן. לא, השיבה, הכל בסדר. הוספתי ובדקתי, אם התרופה נחשפה לקרינה אלקטרו-מגנטית? לא, היא אמרה, היא במקומה הקבוע בתיק. והסלולרי איפה? באותו תיק בדיוק.
זה הענין. מידע של השנים האחרונות מראה שהקירבה לסלולרי (וכנראה שגם לנתב האינטרנט) מפחיתה מיעילות ההכנות ההומאופתיות, ואולי גם מנטרלת אותן ממש.
המידע הזה החל לזרום בשנות התשעים באנגליה, בתקופת לימודיי שם. הקפדתי להדגיש אותו מאז, ככל שהמכשירים הסלולריים נעשו שלוחה של כף היד האנושית. כן, אי אפשר להדגיש מספיק את חשיבות המרחק הפיזי בין התרופה ההומאופתית למכשירים הסלולריים, אבל דברים נעשים בהיסח הדעת. שוב ושוב ראיתי שהטיפול נבלם ברגע שההתרופה נחשפת לקרינה. לעתים מטפלים עלולים להסיק בטעות שהטיפול אינו עובד ולשנות את תוואי התהליך, למרות שבפועל הסיבה הרבה יותר פרוזאית.
הנה קצת רקע על תהליך הטיפול ועל היבטים שעוזרים לו להצליח..http://rshabi.co.il/?page_id=60810.
