דברים שעושים עם עשבים (אינסטלציה קוסמית לפסח)
12 באפריל 2006על מותה של התינוקת באשדוד
30 במאי 2006מר סמי עופר תורם כסף במקום שבו מדינת ישראל פושטת יד וגם רגל
אתמול קראנו על הפלסטיני הנמק לאיטו, בהעדר אמצעים המאפשרים דיאליזה בתדירות הנדרשת. ישראל מעכבת כספים שהיא חייבת לפלסטינים, ויוזמת שר הבטחון החברתי – להעביר את הסיוע ישירות לנזקקים – נבלמה. כך מספרים לנו, לפחות. הטובע הפלסטיני נאחז ב[מילה חד-הברתית, מתחרזת עם "רש"] ואומר שהוא "מכיר את היהודים, יש להם לב טוב, הם לא יתנו לנו למות". אבל לב טוב או לא, היהודים האלה נותנים גם לחולים "שלהם" למות מאותן סיבות בדיוק.
ואז גילינו הבוקר – סמי עופר תורם כסף לחולי סרטן המעי הגס שנזקקים לאווסטין. שלושה מליון שקלים, שזה שלושה אחוזים בקירוב ממה שהתעתד להשקיע באגף החדש של מוזיאון תל אביב. לפי דרישתו אז, אמור היה האגף לשאת את שם משפחתו. היוזמה נפלה לפני כמה חודשים, אם אתם זוכרים, לחץ ציבורי וכו'. האם החולים שכרגע ניצלו ממוות יתבקשו לומר שזהו "מעי גס לחודש נוסף הודות לתרומתו הנדיבה של מר עופר"? אולי מר עופר פשוט יקנה את המדינה ויהפוך אותה ל"מדינת ישראל על שם אביבה וסמי עופר"? לא קצר, אבל יש ארוכים מזה. מה נהיה?
4 Comments
אני היברידיס פלסטיני אזרח ישראל – ייצור כלאיים דו ראשי אשר יכול להתפעל מסופרים ישראליים, מקלל את סייד קשוע מכיוון שהוא מנסה להסביר למה ערבים לא נראים טוב תוך עינטוז מודרני- ולבושתי הרבה- אוכל מדי פעם "קרם" חומוס ומשלם עליו 25 ש"ח מזוינים.
על חוסר הרגישות והחוצפה הבלתי נסבלת של מנהיגים ישראליים כלפי הפלסטיני נכתבו רבות- אבל לפחות פעם זה היה דוגרי. היום אפשר בערב להצהיר על רגישות לסבל העם הפלסטיני ולמחרת לגרום לרגישות בקיבה הפלסטינית.
מתוך דפדוף בעיתון הנפוץ ביותר בישראל – צהובון נמוך בצבעים מזעזעים – מצאתי כמה כותרות וידיעות שמספרות סיפור כזה:
היה היה קצין דרוזי – קאפו מודרני במדינת ישראל- שריקן מחסנית ליד גופתה של ילדה בת שבע- מתוך אמונה כנראה שהוא מרחיק ממנה חרקים מזיקים. הגרסה שלו נמצאה אמינה בבית הדין הצבאי שהילל את רגישותו היתרה ואת טוב לבו ומוכנותו להקריב קליעים בעלי רגש סנטימנטלי באמא אדמה. לאחר שכבודו הושב לו- ונמחק העוול להבושה של משפט הדרייפוס הזה- קיבל אותו קצין קידום לרב סרן- והבטיח כי יילחם בחורמה נגד כל מי שינסה לפגוע בגופות שלך ילדים פלסטינים- עד לקידום הבא.
במדינה בה התעורר בזמנו ויכוח אם חייל שרדף אחרי ילד פלסטיני שזרק עליו אבן והפסיק לברוח בשלב מסוים והסתובב- ואז החייל העדיף ללכת משם – הויכוח היה אם החייל היה צריך לירות בו – במידה כזו- מה אתם מצפים שאנשים שיתרגשו מגידולים בתוך הקיבה של אנשים.
הם כנראה חושבים שזה
עודף אוכל
מס הכנסה הבין שאת מתנדבת לתת את הסכום הזה במקום הקפיטליסט המרושע, לכן יחידה מיוחדת כבר נמצאת בדרך למכור לך את הבית ולהוציא את כל הכסף שיש לך בחסכונות, קרנות נאמנות וקרן פנסיה.
הרי ברור שאדם הומני כמוך לא מתכוון לרמוז שאסור לקבל תרומות מקפיטליסטים נצלנים בשביל להציל חיים, בלי להיות מוכן לתרום את הכסף הדרוש בעצמו.
אם הזכות לחוות דעה מותנית בעשייה, שבאופן מוכח יעילה יותר מהמצב הקיים, אז כמעט כל מחליפי הדעות באשר-הם, ובכלל זה בלוגרים כמוני ואולי גם כמוך, צריכים לסכור את פיהם במיידי.
"קפיטליסט מרושע" או "קפיטליסטים נצלנים", זה אתה אמרת, מרק – ואני מסכימה. אבל אם כבר נגענו בנקודה הזו, העובדה שהאחים עופר עשו את הונם, בין השאר, בתעשיות מסרטנות לא נראית לי מוקד העניין פה, אלא סתם ציניות כאובה של החיים. מה שהכי חרה לי – ועל כך הפוסט – הוא ששירותי הבריאות מקבלים תרומה מאיש עסקים פרטי. הכסף ישנו, אבל מטעמים קואליציוניים (ומה באמת השתנה, כלום בעצם) הוא מחולק בצורה מטומטמת ופזרנית. נעמה כרמי מסכמת במשפט אחד ופשוט – http://www.notes.co.il/carmi/19160.asp.
הכסף שסמי עופר תרם מאריך את חייהם של חולי סרטן, ולכן יש לברך על כך. אבל הרעיון, המגמה – מקולקלים מאד. מר סמי עופר גוזר על זה קופון תדמיתי? לבריאות, העיקר שלכמה אנשים ניתנה אפשרות לחיות עוד, זו תרומה שבעיניי חשובה וחיונית ומאדירה יותר מכל מוזיאון. אבל כשמערכת הבריאות מתחילה להסמך על מצנטים, וסדר העדיפויות של חלוקת הכספים ממשיך להיות מעוות, זה רע מאד.
ותראה, אם כבר טענת-דרשת, אז התירוץ היחידי שיש לי הוא שהבוקר יצאתי מהבית בלי הארנק, ואין עליי כרגע שלושה מליון שקלים. מלבד זה, אני משלמת את מיסיי כחוק ושומרת על ידידות קורקטית עם רשויות המס, כך שאני נורא מקווה שלא יאמצו שם את הצעתך התכליתית והלא-דמגוגית. מי שרוצה לתת, נותן בסתר, ולא מוודא שיועץ התקשורת הצמוד ירוץ עם זה לעיתונות.
כי אז איפה אוכל להגיב 😉
אני לא מצליח להבין למה אם סמי עופר נותן 3 מיליון בתרומה זה לא בסדר, אבל אם הוא נותן 3 מיליון במיסים זה בסדר?
האם האגודה למלחמה בסרטן צריכה לסגור את שעריה בגלל שהיא לא מתוקצבת רק על ידי המדינה? האם בוטל כבר מופע השנור למען צהל? האם ערוץ 2 הפסיק כבר לארגן ימי שידור מרובי רייטינג בשביל להתרים לטובת ילדים/נכים/כלבים ויתושים?
האם האפשרות שאנשים פותחים את ליבם ותורמים מרצונם החופשי היא בהכרח פחות טובה מגובה המס שמחרים לי ולך חלקים מהמשכורת?
האם באמת עדיפה הבטחה של ממשלה על הבטחות של אדם פרטי? אמא שלי היתה בטוחה שהיא תצא לפנסיה בגיל 60 וראה זה פלא… אני הייתי בטוח שמתשלומי הביטוחי הלאומי שלי אני אקבל דמי אבטלה בהתאם והנה הממשלה החליטה לקצץ.
האם ועדת סל התרופות שכל האינטרסנטים בוחשים בה באמת מבטיחה טיפול תרופתי הולם?
ובקשר לנעמה כרמי יש רק דבר אחד להגיד – לכל בן אדם מותר להיות דמגוג לא רלבנטי מדי פעם, ומאחר שנעמה כותבת רוב הזמן דברים של טעם אז אני (הקטן) מתכוון לסלוח לה על השטות הזו.