בשבח הצמחונות ובגנות אכילת מזון מן החי (סיבות בריאותיות)

(1) צמחונות כדרך להציל את העולם

סר פול מקרתני נוקט במספרים כדי להמחיש שמעבר לצמחונות מסוגל להפחית נזקים סביבתיים רבים (Ynet).

(2) ניסוח על דרך השלילה: תעשיית הבשר כסוג של שואה סביבתית 

מרק ביטמן, כתב הניו יורק טיימס שמעיד על עצמו כאדם שלא יפסיק לאכול בשר, משווה את תעשיית הבשר לסוג של שואה סביבתית ומנמק. בדבריו הוא מרחיב על הנתונים המופיעים אצל סר פול. (קראתי לראשונה באתר של דר' דינה ראלט, תודה!) 

כדי להפוך את דבריו החשובים מאד של ביטמן לגגילים בעברית, וגם אם אין לכם סבלנות או חשק לאנגלית, הנה תימלול חלקי ומוהדר.

[ההיבט הסביבתי של אכילת בשר] תעשיית הבשר אחראית לפליטת קרוב לחמישית מגזי החממה, יותר מנזקי התחבורה בכל העולם. היא שנייה בהיקף נזקיה רק לייצור אנרגיה: המתאן הנפלט רעיל פי 20 מפחמן דו-חמצני;
הפגיעה מתבטאת בזיהום הקרקע, המים והאוויר, ובאובדן השונות הביולוגית; 30% מקרקעות העולם משמשות לתעשיית הבשר.

[עמידות לאנטיביוטיקה] מחצית מהאנטיביוטיקה הניתנת כיום בעולם היא לחיות. (ביטמן אינו מציין זאת, אך המצב הזה אחראי בחלקו לעמידות שחיידקים רבים מגלים לאנטיביוטיקה, רק קצת יותר מחצי מאה לאחר המצאתה). פרות אוכלות מזון שאינן אמורות לאוכלו בצורה טבעית, תירס וסויה. (גם זאת ביטמן אינו מציין, בחלק מהמקרים מדובר בזנים מהונדסים גנטית).

[תזונה מערבית ונזקיה] ודאי וידוע שהתזונה המערבית אחראית לעלייה בשכיחות סוכרת, מחלות לב, שבץ וסוגים מוסיימים של סרטן. זהו משבר בריאות.

[פירמידת המזון ושיווק בכלל] פירמידת המזון השרירה היא פשטנית, וקשורה לאינטרסים של תעשיית הבשר. הבשר מצוי בפסגת הפירמידה והמגדלים זוכים לסובסידיות, רק מפני שלראשי תעשיית הבשר יש קשרים עם הממשל. בתקופה נתונה, צריכת הבשר גדלה פי חמש בעולם, אע"פ שאוכלוסיית העולם גדלה פי שתיים. תעשיית הבשר נוקטת באמצעים של שיווק מאסיבי.

[תיעוש המזון] עד ראשית המאה העשרים המזון היה מגוון וטרי, ומילת השנה החולפת, "locavore" המתייחסת לאנשים הצורכים מזון מקומי, הייתה ממילא האפשרות היחידה. קידמה טכנולוגית (תחבורה, הקפאה, שימור) איפשרה ניוד של מזון. מאידך, יציאת נשים לעבודה שינתה את דפוסי הכנת המזון ואכילתו. תוצאות לכאורה-סותרות היו מיעוט בגיוון (המזון המעובד המהיר מופשר במיקרו, ערב אחר ערב) מחד והגדלת הגיוון (הטסה של מזון מיבשות שונות) מאידך. מזה עשורים רבים שמזון הוא תעשייה, הפקה רציונלית בקנה מידה עצום. ממש כמו פלסטיק. יש ייצור-יתר וצריכת-יתר של מזון מן החי.     

[מזון מן החי אינו רק בחירה מוסרית] אע"פ שמדי שנה מתים עשרה מליארד של פרטים בתעשיית הבשר, הקריאה של ביטמן לשינוי אינה נובעת ממניע מוסרי.

[הצעה לפתרון] האדם המערבי הממוצע (ארה"ב) אוכל פי שבע יותר בשר מהכמות המומלצת. אין צורך בכ"כ הרבה חלבון. הצעתו של ביטמן היא להקטין במחצית את הכמות הזו, כשלב ראשון. התזונה המערבית הורגת אותנו, הוא מתריע. כאמור, ביטמן מצהיר שימשיך לאכול בשר –  אך רק את בשרן של חיות שאינן גדלות בצורה מתועשת או מתוך מחשבה (קה??!).

[צריכה מודעת] ביטמן קורא גם לחשיבה עצמאית אחריות אישית בנושא. לאכילה של פחות קלוריות, לאכילה שיש לה גם טביעת רגל אקולוגית נכונה יותר. הוא מסיים באמירה שזו דרך להציל אותנו (כפרטים ובאופן עולמי-אקולוגי).

שומרים על כשרות? יופי. חכו חצי יממה עד לקריאת המשך הפוסט, שעוסק בנזקי החלב. 

[3] חלב – לא מה שחשבת / סרט בבימוי שירה ליין

(ארה"ב 2008, 86 דקות, קרוי Got the Facts on Milk וניתן לצפות בתמצית כאן.)
הסרט, שהוקרן לראשונה בפסטיבל דוקאביב 2008, מתאר מסע מחוף אל חוף של הבימאית (האלרגית לחלב) ואנשי צוותה. המסע מתקיים ברוח חביבה ותמימה-משהו, תוך ביקור בחוות, תשאול של מומחים ושיחות עם האיש הפשוט (והשמן, לרוב) מהרחוב. העימות של הדקלום שטוף-המוח של "האנשים הפשוטים" עם המידע הלכאורה-חדש שחושפים החוקרים, הוא פשוט דיסוננטי להחריד. הסרט לא מתיימר להביס תעשייה של עשרות מליארדי דולרים בשנה, אבל חשוב לזנב בה, למען הבריאות של כולנו.

חשוב לי להדגיש שבמקצוע ההומאופתיה אין איסורים תזונתיים, הומאופתיה מבקשת ליצור שינוי פנימי ולא לכפות איסורים של מזון. עיסוק בתיקון התזונה הוא נחלתה של הגישה הקרוייה נטורופתיה, להבדיל. אבל הדמיון המצלולי מטעה, ולכן אנשים רבים שואלים אותי בחשש לא אחת אם אאסור עליהם מוצרי חלב או קפה או שמא ייאלצו לאכול מעכשיו הרבה שום. ובכן, החשיפה למידע הזה (ולדברי המרואיינים בסרט בבימות נוספות), מבהירה שצריכת מוצרי חלב פרה על ידי האדם היא דבר תמוה ומיותר. שוב, הנימוק אינו הומאופתי, אלא בריאותי.

אני מביאה כאן רשמים הזכורים לי מההקרנה הראשונה של הסרט בארץ, באפריל 2008 במסגרת הפסטיבל. מומלץ לעקוב אחר הקרנות עתידיות וללכת. שום עדי הימבלבלוי לא תבלבל אתכם בנוגע לכמות מוצרי החלב הבריאה שכדאי לצרוך ביום. 

ובכן, נקודות חשובות מתוך "חלב – לא מה שחשבת"

[קמפיין החלב] הקמפיין להגדלת צריכת החלב בארה"ב החל בשלהי המאה ה-19 ונמשך עד ימינו-אלה. מדובר, לפי אחד המרואיינים, ב"מערב פרוע" של כסף ופוליטיקה. תעשיית החלב מגלגלת עשרות מליארדי דולרים מדי שנה.  
דר' קולין קמפבל מאוני' הרווארד, ומי שעמד בראש "מחקר סין", מציין שפירמידת המזון הידועה שירתה אינטרסים של תעשיית המזון הזו. עד היום, כדי לממן את פרסום תאגידי החלב, החקלאים נותנים להם 15 סנט מכל דולר, כדי שיקנו את תוצרתם.  

[למה חלב פרה?] הקמפיין הוא קמפיין, גם אם הוא נראה שקוף וגם אם "ערכיו" מוטבעים היטב בהרגלי החשיבה, הצריכה והאכילה שלנו. עד כמה נכון שחלב הוא בריא? במאית הסרט מזכירה את קמפיין הסיגריות, שטען שהסיגריות טובות לבריאות.

[היי, שימו לב!] האדם הוא החיה היחידה ששותה חלב לאחר גיל הינקות, ועוד חלב של חיה אחרת. בעצם, שואלת הבמאית בצטטה את אחד המרואיינים, למה לא לשתות חלב כלבה? 

[הרכב ונזקי החלב]  החלב מכיל שומן, סוכר, קלוריות. מבחינת הרכבו, החלב דומה לבשר נוזלי.
תעשיית החלב היא הונאה הגורמת להשמנה וסוכרת. (ג'ון מקדוגל)

החלב אינו מקור סידן, אלא להיפך: הוא גוזל סידן מהעצמות. הסיבה שחלבון מהחי גוזל סידן מהעצמות היא שהוא הופך את הדם לחומצי, ובנסיון של הגוף לאזן ולהגן, הוא "מושך" סידן מהעצמות על מנת להשיב את ערכי החומציות לתקנם. (דר' לייל) (ראו בסיום: פירוט של מקורות סידן צמחיים ואיכותיים)

חלב מעלה את שכיחות האוסתאופורוזיס (קמפבל) ולא מספק הגנה לשברי אגן. זהו מיתוס בלבד. (מחקר באוני' הרווארד).
את העגלים מזינים בחלב מזוהם. 180 מליון תאי דם לבנים בכוס חלב הניתנת להם (תאים מוגלתיים, למעשה) עדיין נחשבים לתקינים. תאי הדם של הפרה טובים לעגל, לא למערכת החיסונית של האדם. 
חלב הוא תוצר לוואי של דם. חלב הפרה מכיל הורמונים שחלקם אינו חוקי באירופה.

מבחינת מבנהו, חלב הפרה הוא דמוי אינסולין וכמו"כ קשור לעלייה בסרטן.

החלב גם מכיל תרופות כגון אנטיביוטיקה. אסור לסמן על החלב שאינו מכיל אנטיביוטיקה, ולמעשה הצרכנים אינם יודעים האם נחשפו לתרופה דרכו.   
הזיהומים בחיינו הם נתרן, קפאין וחלבון מן החי. (ויקטור קבררה).
אגב, תוצרי לוואי או "זבל" של תעשיות החלב מצויים בהרבה מזונות שלא בהכרח תראו בהם "מוצרי חלב".

[רגישות ללקטוז] לקטוז, או סוכר החלב, הוא הגורם לאנשים לסבול מצריכת חלב. שלושה רבעים מהאוכלוסיה סובלים מרגישות ללקטוז. החדשות המעניינות הן שזהו המצב הנורמלי, או המתבקש! הסיבה הפשוטה היא שבבגרות יש להפסיק לינוק. לא כל שכן את חלבה של חיה אחרת. כל מי שאינו רגיש ללקטוז הוא מוטציה…! (ג'ן ריילי).

[ההיבט הסביבתי, החברתי והפוליטי] גז המתאן נפלט כיום ממעי הפרות אל האטמוספרה בשיעור של 100 מליון טון בשנה, פי שניים לעומת ראשית המאה העשרים. היקף הפליטה הזה גבוה יותר מנזקי כל אמצעי התחבורה.
70% מיערות האמזונס נכרתו כדי לשמש מרעה ולגידול המזון של הפרות. גירוש בעלי האדמות לשם כך גורר מלחמות גרילה. (נועם מור).  

[תוספת לסרט, על מקורות צמחיים ואיכותיים של סידן] טחינה מלאה, עלים ירוקים, צמחי תבלין, ברוקולי, מולסה, תאנים יבשות, שקדים ואגוזי פקאן.