ג'ינס וסניקרס בבית הלורדים

Close your eyes and think of England

בתקופת לימודיי בממלכה המאוחדת אחזתי ברכש מקומי, בוגר אוקסברידג' מיוחס עם נימוסים מלוטשים. ג'ון הצעיר עמד לגלות את יהדותו בעזרתי, שכן אמנם היה יהודי אך, שוד ושבר!! מהצד הלא-נכון. היה שמייח. עם כמה שנים של בדיעבד, נראה שבריטיותו מחד וישראליותי מאידך היו מקור לא-אכזב להלם תרבותי, לשני הצדדים.

איך לכנות את ההורים-של כמשל

כאן בלבאנט תמיד מתלעלעים – "אמא-של-רחלי" זה ילדותי, פנייה בשם הפרטי עלולה (במשך תקופה מסוימת לפחות) לסמן פמיליאריות שטרם-זמנה, אך מאידך "גברת שבי" זה גינונים פולניים כבדים שמה-זה אבד עליהם הכלח. הפורמליות הבריטית הפכה את אמי לטרף קל. מאד. הוא פשוט פנה אליה בתור "מיסז שבי", מה שהקסים אותה לחלוטין וגרם לה לשקול קיבוץ גלויות עבורנו. אחרי הכל, לא כל יום אנחנו הנייטיבז עושים מינגלינג עם סמי-אריסטוקרטיה. אם לקצר את הסיפור, היום לא קוראים אותי רייצ'ל צ'רצ'יל (מה שמצלולית, לפחות, הוא הקלה גדולה).

אבל נחזור כמה שנים אחורה.

"חתיך שיבוא באנגלית וצבעים /קמ'און בייבי המטוס מחכה" (שיר הפרעחה)

באחת הפעמים בהן הגעתי לעשות בניכר הלונדוני, הודיע לי בנזוגי-דאז שעליו להתייצב, מתוקף תפקידו באגודה הבריטית להומאופתיה, במסיבת עיתונאים בבית הלורדים. מתפרסמות שם, כך מתברר, מסקנות ועדה שסקרה את מצב הרפואה המשלימה בבריטניה.

– האם היית רוצה להצטרף, דרלינג.
– בכיף, עיוני. מתי?
– הו, לפני חצי שעה, חוששתני.
– Oh bugger
כשג'ינסי לגופי, נעלי התעמלות לרגליי, שערי לא עשוי ונפשית עדיין לא ממש נחתּי, אני מצטרפת אליו למסע במנהרת הזמן. אחרי ספרינט למציאת מונית, שנראה לקוח היישר מ"ארבע חתונות ולוויה אחת", הגענו מתנשפים אל אנשי הבטחון (זה היה בסוף המילניום הקודם, אבל שם מאד הקפידו, במיוחד בישראליות משלומפרות עם תיק גב גדול), הבלגנו בקושי על הבשורה הקשה (כריכי המלפפונים אזלו. אויה) ונכנסנו אל אולם בו התנהלה מסיבת העיתונאים, שכבר הייתה בשלבי דעיכה. הלורד מאיפושהוצ'ייר סיים להקריא את מסקנות הדו"ח שהזמין הוד-סוסיותו הנסיך צ'רלס. נשאלו שאלות מנומסות, תשובות מנומסות עוד-יותר נענו בניחותא. הבלעתי פיהוק מנומס.

מוסר השכל? 

• האנשים יותר אדיבים שם. בדוק.
• להבא, עלי למטוס עם בגדים ייצוגים בהישג-יד, למקרה שלמחרת טיסת הלילה מנתב"ג תמצאי את עצמך בבית הלורדים הבריטי, ככה, בספונטניות.
• מסמך הממליץ להומאופתים שאינם רופאים מתבקשים להסתדר בשלשות ולהתאפס על עצמם. הומאופתים שנושאים בתואר ד"ר לרפואה מאורגנים כבר בתוך החוק. [הערה מן העתיד, בשנת 2020: האתר שאחסן את מסמכי ועדות הפרלמנט שינה את כתובתו והלינק הוסר, הוסיפו ווו בראשיתו והטמ בסופו כדי לראות.
  parliament.the-stationery-office.co.uk/pa/ld199900/ldselect/ldsctech/123/12301.

האצילות מחייכת, או – משפחה אחת ושלושה סירים

אני עושה לכם ניים-דרופינג של מטופלים בריטים בהומאופתיה. מסיבות אתיות אני מבהירה את המובן מאליו – את האאוטינג מארון התרופות ההומאופתיות הם עשו לעצמם.

משפחת המלוכה היא דוגמא אומללה, אני יודעת, ולא בטוח שמותר לנכס את פטירתה בגיל מופלג של המלכה-האם להומאופתיה דווקא. אבל היו גם סר יהודי מנוחין, והסרים פול מקרתני ודיויד בקהאם, יבדל"א. בדורות הקודמים, רשימות המטופלים בהומאופתיה נראתה כמו עיון בדפי הזהב של האריסטוקרטיה. איך זה קרה?

דר' קווין, רופא במערב

דר' פרדריק פוסטר הרווי קווין (Quin) הוא האחראי לזיהוי הרציף של ההומאופתיה עם העשירים והמקושרים בבריטניה. דר' קווין (1799-1878) היה ממזר אריסטוקרטי (קצת כמו צ'רצ'יל), שטיפל בשמנה וסלתה של תקופתו באיטליה וצרפת, מונה לרופאו האישי של נפוליאון לקראת הגלות – אך נחלץ מהברוךְ ברגע האחרון והמיר אותו בנסיך (ואח"כ המלך) הבלגי לאופולד.

כשהגיע קווין לממלכה המאוחדת, ב-1828, הוא התקבל באחת לחוגים התרבותיים של זמנו, כולל דיקנס ות'אקרי. לעת זקנה אף הסב לשולחנו של אדוארד, נסיך ויילס ולימים המלך אדוארד השביעי. אמו של אדוארד, המלכה ויקטוריה, לא השתמשה בהומאופתיה, אך כל שאר אחיו ואחיותיו – כן. המלך ג'ורג' השישי אפילו כינה את אחד מסוסיו בשם Hypericum, תרופה הומאופתית נפוצה (שזכתה למוניטין לא-מוצדק כ"פרוזאק הטבעי").

בראשית הקריירה שלו, קווין יצק מים על ידיו של האנמן , מייסד ההומאופתיה. האנמן היגר לפאריס בהגיעו לגבורות עם אשתו השנייה, רוזנת צרפתיה הצעירה ממנו בחמישים שנה. כל ה"הוז אנד הוז" של הימים ההם החלו לעלות לרגל למשכן הזוג, וההומאופתיה זכתה לפתע לעדנה ונהנתה מחסות האריסטוקרטיה, הפקידות הגבוהה, קציני הצבא והאמנים הבולטים של התקופה. עם מותו של האנמן, כעבור עשור, קווין מיהר לתפוס את כסאו בצרפת (במובן המילולי, הוא פשוט השתלט על ישיבות החברה ההומאופתית הגאלית), וכששב לאנגליה, דבק בו זוהר – אם לקרוא לזה כך – נוסף.

קווין תרם  להקמת ארגונים שגלגוליהם קיימים עד היום – הפקולטה הבריטית להומאופתיה (עד 1944 – המועצה ההומאופתית הבריטית), כתב-העת שלה ובמיוחד בית חולים ההומאופתי בלונדון, שעומד על תילו עד היום, באיזור הולבורן האפרורי.

עם מותו של קווין, החלה העשייה ההומאופתית,  שכוונה בעיקר לאריסטוקרטיה, לדעוך בכיוון הזה, ובכלל.

כעבור כמאה שנה, עם תחייתה העולמית של ההומאופתיה ואי-אילו שינויים חברתיים, פונה כיום ההומאופתיה הבריטית בעיקר למעמד הבינוני, ומשולבת בשירותי הבריאות הממלכתיים (ישראל הדביקה את הפער הזה בשיעור מרשים בעשור האחרון). רוב ההומאופתים באנגליה כיום אינם רופאים. שוב, בדומה לישראל.