חזרתי. אלביון הנוכלת. אני ברדיו. געגוע לאייטיז.

שנה חלפה (כמעט) מאז שכתבתי כאן, במרס אשתקד. החורף פינה את מקומו לאביב. האביב הפך לקיץ, והסתיו שבעקבותיו דילג על החורף והוא פונה מעל לראשינו, היישר לאביב (מונטי פייתון והגביע הקדוש, דיר באלקום אם לא זיהיתם ומנה כפולה של פודינג בכיוון הכללי שלכם) .

אני לא יכולה למנות סיבות מספיק טובות להעדרות הארוכה. עומס (במובנו החיובי, לא הימימאי חו"ח) מעולם לא היווה עילה מוצדקת. להיפך. הייתי אומרת שזו בעיקר תחושת מבוכה. מטופלים, מורים-לשעבר, תלמידים-לשעבר, מועמדים בועדת הקבלה לאגודה ההומאופתית שאני מאיישת וגם שני אקסים – כולם ציינו שהם קוראים אותי "באתר של הסעלעבריקעס". הובכתי. כל מילה החלה להשקל. אבל הנה התעשתּי, הגעגועים ושמחת הכתיבה גברו.

בתקופה שלא הייתי בענייני הבלוג, משבר "רשימות" התענן וחלף, ולא הייתי שם כדי להודות על כל השמחה והכיף שבכתיבה כאן. תודה גדולה.

ומה קרה בחיים שלנו? כל מיני, למשל ידיעה מרעישה על הבריטים והרגלי שתיית הבירה שלהם. ועוד סדרי עולם שהתהפכו: באימפריית ההומאופתיה, שבה השמש אמורה לא לשקוע לעולם, יש ירידה בפופולריות של ההומאופתיה. יש לכך כנראה כל מיני סיבות שאולי ארצה להרחיב עליהן בעתיד, אחרי הכל תמיד אפשר להפוך את היוצרות ולספק חומר בעירה למי שמתנגד להומאופתיה.

כדי להקדים תכשיר הומאופתי למכה, בארץ מתארגן שבוע מודעות להומאופתיה, שעורכת האגודה הישראלית להומאופתיה הקלאסית. אני מטפלת בתיאומו והוא ייערך באפריל.

בנתיים, סיבה טובה ומשמחת לחזור לכתוב. היום (שישי) בשעה ארבע אחה"צ משודרת ברדיו-אינטרנט "מהות החיים" תוכניתו של אור זוהר על פרשת השבוע. אור, דוקטורנט לקבלה, מוסיקאי "גורו גורו" ואיש רב-פעלים באופן כללי, כתב בשנה שעברה במדור הניו-אייג' של נרג' על פרשות השבוע. השנה, בבימה הרדיופונית שלו, מלבד פרשנות העומק, הוא מראיין מדי שבוע אורח או אורחת שתחומי עיסוקם משיקים לפרשה. בפרשת השבוע, "תרומה", שבה אלוהים מצווה/מבקש "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות, כה, ח'), אור משוחח איתי על עקרונות ההומאופתיה ועל הריפוי של החומרי דרך שאינו חומרי. בתקופה שכולם מתעסקים בבית המידות של לבייב בלונדון ובמליונים שעלה לו גרם המדרגות, הפרשה הזו מספקת הצצה למפרט טכני אפילו עוד יותר עשיר. רד"פ כתב בזמנו, שהפרשה הזו הולידה את האמירה שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אני חושבת שזה דווקא מעודד.

אז זה היום, בשישי, בשעה 16:00 ומחר בשידור חוזר ב-14:00. לינק לאתר (הפעלה משמאל למעלה) ואל תגידו לא שמענו.

לכמעט סיום-סיומת, ויז'ואל עם סאונד כדי ללבלב את הטקסט ולהזכיר שהזמן עושה גם טוב: בונו שר את With or Without You האלמותי, כמעט עשרים שנה אחרי פרסום "עץ יהושע". הקול הלך פקקטה, אבל ההגשה, הו, ההגשה.

ולסיום סיומת ממש: הבטחתי להקדיש את פוסט החזרה לשירלי, חברה אהובה. אז הנה שירלי, עם חיבוק.

שולחת חיבוק גם ליובל. תזכור שאנחנו אוהבים אותך.