על מותה של התינוקת באשדוד
30 במאי 2006כל חתולה צריכה מרפסת
5 ביולי 2006בYnet נותנים במה למחקר, לפיו כמחצית מהילדים הסובלים מדלקות אוזניים חוזרות, שפונים לטיפול בבתי חולים, התנסו לפני-כן ברפואה משלימה אך ללא הצלחה.
התגובות מעניינות (השכן היקר, דוד כפרי נותן בראש, בתגובה לעניין מס' 35). שלוש תוספות שלי להלן.
1. לשים את כל השיטות המצויינות בכתבה (החל בהומאופתיה, עבור בקמיעות וכלה ברייקי) תחת כותרת "רפואה משלימה" זה כמו לטעון שטרם פנייתם לבעל המקצוע המדובר, קיבלו הלקוחות שירות מידי שרברב מוסמך, פסיכיאטר מחוזי וכנר ראשון בפילהרמונית. מגוון השיטות גדול, הן שונות בתכלית זו מזו. אם החוקרים לא בדקו יעילות בכל שיטה בנפרד, זו בורות בתחום הנחקר ומסקנתם, אם לומר בעדינות, מתבררת כלא-מקצועית.
2. עלעול קצר בארכיון המטופלים שלי מעלה מסקנה עגולה אך חותכת – 100% מהילדים הסובלים מדלקות אוזניים חוזרות שפונים לטיפול הומאופתי סבלו טרם בואם אליי מטיפול כושל באנטיביוטיקה (חד פעמית, חוזרת ונשנית או מניעתית). או אם להיות פחות הצהרתית ודמגוגית, למה ללקט לאחר מעשה את מי שחווה טיפול כושל? מוטב ליצור מראש קבוצות מחקריות – אנטיביוטיקה, הומאופתיה וקבוצת ביקורת – ובכלל לתזמר את כל הג'אז הזה של מחקר מהימן. אני מעמידה לרשות העניין את נישת ההומאופתיה שבאחריותי, מרפאת שירמ, אסף הרופא.
3. נגיד שהשורה התחתונה של המחקר היא שרפואה קונוונציונלית עזרה יותר ("נגיד", כי לא ברור איך בוצע המחקר, ביקורת, היקף וכו'). לכמה זמן עזרה? הורה מנוסה או הומאופת מנוסה יגידו לכם, בדרך כלל לתקופה קצרה מאד, ימים ספורים אפילו. ואז צריך שוב אנטיביוטיקה, או ניתוח כפתורים. מי שרוצה לשבור את מעגל הקסמים הזה מגיע לרוב לאחת מהשיטות המשלימות. ככה אני הגעתי להומאופתיה, לפני ח"י שנים בדיוק :-).
5 Comments
רוב הרופאים בהם נתקלתי יעידו שרוב דלקות האוזניים הן ויראליות ולא חיידקיות והאנטיביוטיקה ניתנת רק למקרה וזה לא המקרה (מה שלעתים רחוקות קורה).
האם זה מרמז על יום הולדת? אם כן, יום הולדת שמח 🙂
עומרון, אני לא בטוחה שהבנתי. אתה מתכוון שרופאים נותנים את האנטיביוטיקה, "ככה" "שיהיה" אבל גם אומרים שייתכן מאד שמדובר במשהו ויראלי? אם זו כוונתך, אני שותפה לאבחנה הזו. בכלל, מאז התוכנית של דנה וויס (טרילוגיה שנקראה "אנטי-אנטיביוטיקה", שודרה בערוץ שתיים במהלך החורף) ראיתי שחל שינוי בגישה. לא כ"כ מצד הרופאים, אלא ההורים שתוהים בקול האם האנטיביוטיקה באמת נחוצה גם הפעם, ובכלל למה חוזרים אליה בתדירות כזו.
מכבס ותולה, אם סופרים את ההומאופתיה בתור לידה מחדש, אז כן (אוח, גיל קסום, שמונה עשרה), אבל אתה יודע, יש גבול לכמה מגוייסת אפילו אני יכולה להיות *-). לפני כמה חודשים גיליתי שיש חיים אחרי השלושים. דיווחים ראשוניים בקרוב.
השאלה החשובה אינה כמה מבין אלו שהגיעו לטיפול הומיאופטי אצלך חוו טיפול כושל באנטיביוטיקה ולהיפך, אלא דווקא כמה מבין המטופלים באנטיביוטיקה וכמה מהמטופלים בשיטותייך
מפסיקים לחוש כאבי אוזניים. זו הסטטיסטיקה הרלוונטית. עצם העובדה שכותב המאמר בעיתון לא חכם דיו כדי להבין שהסטטיסטיקה שהוא ציטט אינה רלוונטית. אז למה את מתרגשת מטיפשים?
ובעניין יעילות הטיפול – יש לך עדויות מחקריות לכך שמשך הזמן שמטופל לא התלונן על כאבים הוא גדול יותר בטיפול שאת עורכת? אם כן – היכן ניתן לקרוא על כך? אם לא – מדוע את נוקטת באותן שיטות שאת כל-כך מלינה עליהן?!
בהתחשב באירועי הימים האחרונים, מקווה שאתה לא משדרות..)
האמנם כותב המאמר רק "ציטט", כדבריך, או שזה נחת על שולחנו בכוונה רבה? לא קראתי לו "טיפש" כי אני לא יודעת מה מניע אותו, אולי אף אחת משתי האפשרויות הללו (יש לך רעיון?). הפוסט הזה לא מתרגש, רק מנסה להיות קול מאזן מהשטח, בהעדר הסברה הומאופתית כלשהי מצד האגודה שאני חברה בה.
בכל מקרה, הבלוג שלי איננו עיתון ולא התיימר להיות ערוץ תקשורת אובייקטיבי. מנפלאות הבלוגינג, אתה יודע. הפוסט השיג את מטרתו, כשהצביע על אוויליות ה"מחקר". אני לא רצה לדווח על "נתונים" ו"מחקרים" משלי – ובטח שלא לעיתונות – כי כרגע, לפחות, אינני יכולה לתמוך את דבריי במחקר לשם-פרסום שביצעתי *במו-ידיי*. בקליניקה שלי אני לא אוספת נתונים למחקרים סטטיסטיים – אלא רק לצרכיי, לבדוק את אחוזי ההצלחה שלי, את השימוש שלי בהכנות מסוימות, את התפלגות הגילאים והבעיות, וכן הלאה. הפן המחקרי בעבודה שלי מתמקד בפיתוח הכנות הומאופתיות חדשות (אחת לשנה אני מבצעת ניסוי כזה בשיתוף עם מתנדבים בריאים).
הרעיון האפידמיולוגי שאתה מציע-מתריס הוא מעניין ביותר, אולי זה הזמן לשלוח קול קורא בקרב האגודה המקצועית שלנו, "שיתוף קבצים" שיהווה מסד נתונים חזק. קולגות שלי ניסו לארגן מחקר כזה בעבר, אבל בהנתן קהילת מטפלים שהאוריינטציה שלה היא פחות מחקרית, ובעיקר בהעדר גיבוי ממסדי ואקדמי (הסיבות נטחנו כאן בעבר), אני בספק אם מישהו ירים את הכפפה. אם מעניין אותך לייעץ, או לדרבן (לפעמים גם עקיצה היא סוג של דרבון *-), תפאדל, אשמח.
באשר לקריאה ולמידע על מחקרים משולבי הומאופתיה שבוצעו עד-כה, אתה מוזמן להכנס לאתרהּ של האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, http://www.homeopathy-israel.co.il . יש בו לא-מעט הפניות למידע על מחקרים. מידע נוסף מתפרסם בכתב העת של האגודה. אם תרצה לעיין בעותקיו אפשר לרכוש דרך משרד האגודה. אוכל להשאיל לך גליונות קודמים.