חתולה אחת, שני שכנים, שלושה כבאים – ואבחון הומאופתי זריז

בבוקרו של יום כיפור מצאתי את עצמי מניפה ידיים בתחינה אל היושבת במרומים, קוראת ומשדלת במתק שפתיים, מתפללת שתתרצה ותואיל סוף-סוף, ברוב חסדה, לרדת אל הארץ.

יצתה בת-קול ואמרה: "מיאו".

ארד בתמר (לקוח מתוך "שיר השירים אשר ללולה")

לולה, חתולת הבית, נפלה מהמרפסת, נחתה בדרך-נס על עץ התמר מול הקומה השנייה וניסתה, לשווא, לרדת למטה. את חבטת הנפילה, אם הייתה כזו, לא שמעתי, מפני שהייתי בחדר מרוחק באותו זמן. החתולה של מוטי, השכן טוב-הלב מהקומה שמתחתיי, יללה והסבה את תשומת לבו לאורחת שנחתה משמיים, והוא מיהר להזעיק אותי. בינתיים, מרי פופינס כבר החלה לעשות את דרכה למטה, במורד העץ המדובלל, ונתקעה מול הקומה הראשונה.

ירדתי לחצר וקראתי לה. שלושה אנשים נחמדים שעברו במקום הציעו לאלתר טרמפולינה בעזרת סדין, אך כוונותינו הטובות לא היו ברורות ללולה. שאלתי סולם מהשכן, אבל שני מטר נוספים של קירבה לא הקלו על התקשורת. לכן, בעודי ניצבת על הסולם, רעננתי את נימוסיי הגששיים, ובעצת המומחה להליכות, מר אדיבי, קדתי קידה עמוקה ופניתי בברכת צפרא טבא אל השכנה מהקומה הראשונה, שצפתה במתרחש. שמא תואיל הגברת זליבנסקי לפתוח את החלון ותאפשר ללולה לנתר אל דירתה? השכנה (דוקטור באוניברסיטה המדברית, למרבה הדאגה) סירבה בנחרצות. ותקשיבי טוב למה. החתולה שלך מתגנבת כל לילה לסלון שלי, מתנחלת על הספה וצדה שם ציפורים, אז בטח שאני לא אעזור לה עכשיו.

מעניין. מלבד התפעלות מהזיהוי המז"פי הזריז והרהורים עגומים על קשיות-הלב דווקא ביום הקדוש, ישנו פרט טכני פעוט שיש ליישב. כיצד בדיוק משגרת את עצמה לוחמת הימ"מ הקטנה בחזרה הביתה (קומה שלמה מעל העץ האמור) ושבה לבסיס עוד בטרם עלות השחר? אלמלא הייתי טרודה בעניין אחר באותו רגע, ייתכן שהייתי מתחילה לראות באור חדש את לולה (שביכורי הציד שלה עד כה מסתכמים בג'וקים מרוטים שהיא מראה לי בבקרים בגאווה לא-מוסתרת), ודורשת ממנה להדגים לי כיצד היא עושה זאת בכל פעם, גם הפעם. אני נאלצת להודות שאל נפתולי דמיונה הקודח של הגברת מהקומה הראשונה נפניתי רק כעבור כמה שעות, ובתור case study יש לי רעיון שיפורט בהמשך.

לא נותר לי אלא לחייג למכבי האש. המוקדן, שהיה מהוסס בתחילה, התקשר אליי עד-מהרה ומסר שכבאית עושה אלינו את דרכה. התרגשות-זוטא נרשמה ברחוב המנומנם, מתפללת בדרכה לבית הכנסת הציעה ברכה, שני חתולים התגודדו, כלב המתין בציפיה דרוכה עם בעליו, הרבה שכנים הציצו מהחלונות, שני סולמות נשלפו, כבאי אחד כמעט טיפס, ואז חזר בו. הצוות טיכס עצה והחליט, את עולה במקומנו.

ואללה?

ואללה.

כלביאה אל גורתה השלתי מעליי פחד גבהים קל והעפלתי. ושם שידלתי, שרתי, המיתי והסטתי שברי ענפים כדי ליילד אותה מתוך הסכך המאובק, בלי לשים לב לעשרות קוצים של גדמי התמר שננעצו בי. לולה ראתה אותי מקרוב, רחרחה את ידי והתחילה לגלוש. אחזתי בעורפה ובסיועו של ליאור, ראש הצוות, הורדנו אותה.

The Eagles Have Landed

לחתולה שלום. התזתי עליה משהו (יפורט לאלתר), על זרועותיי המחורצות (על גבי האחת אפשר לשחק איקס-מיקס-דריקס, ועל השנייה אפילו דמקה) הטפחתי תמיסת פלא (שגם אותה אתאר) וירדתי להודות לכבאים. לא גבו על זה כסף. זה באמת מרגש ובישראל, תודו, זה גם באמת חריג.

אין לי צילום לנפק לכם מהאירוע הדרמטי, לא התקתי מלולה את המבט, למעט זינוקים הביתה לצורך שמיכה/ תרופה לעזרה ראשונה/ טלפון/ סולם, לא חשבתי על המצלמה, מודה. ו

נוסף על תודה עמוקה למוטי, שהיה מלא רצון טוב, אני רוצה להודות גם למוקדן משה שהינו ולשלושה כבאים מדליקים – ראש הצוות ליאור טהרני, כפיר יפת וירון ארביב.

אוח, מה יפות הפנטזיות הליליות בכנען 

הדיאלוג שניהלתי עם השכנה מהקומה הראשונה בעודי מתנודדת על הסולם והיא מתבצרת במרפסת ועוקבת אחר המתרחש, היה קצר אך ממצה.

אמנם מעט הוא המידע הקליני שמרסדס (הומאז' שכזה, ביני לבינכם, לאשתו של אמן הבדיון הפנטסטי ג.ג. מארקס) זליבנסקי הואילה לנדב, אבל אני לא מרימה ידיים.

כשאני בודקת במאגרי המידע ההומאופתיים איזה הכנות יכולות להתאים למטופלים שיש להם הלוצינציות על חתולים, אני מגיעה לשלושה עשר מרשמים אפשריים. כדי לחדד את הבחירה, אני בודקת ומצליבה עם שורת ההכנות שגם יכולות לסייע למי שסובל מהלוצינציות על ציפורים. המסקנה היא חד-משמעית – בֶּלָדונָה, או בשמה הלועזי המלא, Atropa Belladonna. מדובר בצמח ממשפחת הסולניים, שממנו מפיקים אטרופין. בעבר מוצה ממנו האטרופין לשם הרחבת אישוני הגבירות, לוק אופנתי לפני כמה מאות שנה, ומכאן שמו. בהפקה המדוללת והמנוערת של הצמח הזה עושים שימוש שכיח בהומאופתיה, למגוון של מצבים.

Rescue Remedy

הזלפתי על לולה את הנוזל המתקרא כך, בהעדר אינדיקציות לנזקים אחרים. אין המדובר כאן בהומאופתיה, אלא בבן-כלאיים של שיטת "פרחי באך".

במקומות שאליהם אינני מיטלטלת עם ארגז הכנות הומאופתיות, אני נושאת את הבקבוק הזה, שהוא טוב לרגעים הראשונים בעקבות טראומה (בדרגות שונות של חומרה)  ולאחריו יש להגיש טיפול יותר מקצועי וממוקד – למשל, התקפת לב, תאונת דרכים ושוק-ים אחרים, שלצערנו לא חסרים. עובד כמו קסם, ולמרות סיסמת השיווק המפתה ("המרגיע הלאומי"), אני מציעה לא להתייחס לזה כאל פתרון מתמשך. זה לא. על ההבדלים הנוספים בין פרחי באך להומאופתיה, אפשר לקרוא כאן.

ציפורני חתולה

על זרועותיי הדואבות משריטות המצוקה של לולה מרחתי תמיסה של הצמח הקרוי "ציפורני חתול". כך שההומאופתיה מופיעה כבר בשם…

תמצית של הצמח, ששמו הלטיני Calendula officinalis, מסייעת בחיטוי פצעים, עצירת דימום והרגעת עור פגוע. מלבד שריטות, שפשופים וחבלות, את התמצית אפשר להניח (הפעם כקרם) על כוויות מדרגה ראשונה, קרעים וחתכים לאחר לידה. לא מדובר בהכנה הומאופתית במובן המדולל-מנוער של המושג, וגם ההסתכלות כאן היא סימפטומטית למדי ולא הוליסטית, אבל שויין, זה הפולידין שלנו.

סבא יוסף

מתוך אחד מספרי הילדות הזכורים לי לטובה, על עוד פרסיאמי, "ספר שלם על חתול אחד" מאת יונתן גפן:

"סבא יוסף שבא מהכפר,

הסתכל על מאיר ומיד אמר:

חתול נופל על הרגלים

ולא על הפנים.

חתול נופל על הרגלים

כבר הרבה שנים.

חתול נופל על הרגליים

אפילו מקומה שמינית,

חתול נופל על הרגלים,

חתול לא צריך מעלית.

חתול נופל על הרגלים,

מכל גובה ובכל מצב.

חתול נופל על הרגלים

ואף פעם לא על הגב. "