פרופ' ריצ'רד דוקינס ואויבי ההגיון

פרופ' ריצ'רד דוקינס בתוכניתו "אויבי ההגיון": על עידן הויקיפדיה, מגיפת האי-התחסנות, הטמטום שבאסטרולוגיה, השלפוחית של אוליבר קרומוול, הביזארי שבהומאופתיה והמתקפה על המדע. שני חלקי פוסט (ארוכים! מושקעים!) לעומת שני פרקי תוכניתו. מי שצמא/ה לפרטים מוזמן/ת לקרוא ה-כל. מי שרעב/ה לשורה התחתונה, להלן אקזקיוטיב סמרי: פרופ' דוקינס מדבר בשבחי הראש הפתוח – אך נותר מקובע, מאויים ותוקפני, וגם מתבסס על מידע שגוי. השוס המשעשע הוא שאביו הרוחני, דרווין, טופל בהצלחה בהומאופתיה.

פרופ' ריצ'רד דוקינס הוא ביולוג אבולוציוני בריטי, שהגנתו על גישת הברירה הטבעית הובילה לכינויו "הרוטווילר של דרווין". דוקינס לקח את התפיסה, לפיה מורכבות הבריאה אינה דורשת יוצר תבוני, צעד אחד קדימה והציע את מושג המכפילן ("רפליקטור"). לשיטתו, מדובר ביחידה בסיסית המסוגלת לשכפל עצמה, בסיסית בהרבה מהאורגניזם שבתפיסה האבולוציונית הדרוויניסטית, וכהצעתו, זו שבאמת מניעה את מנגנון הברירה הטבעית. בספריו, "הגן האנוכי" ומאוחר יותר "השען העיוור", מתבטאת גישתו הרדוקציוניסטית הזו לאדם, כבר לא בצלם אלוהים. נסו לקרוא לעצמכם "מכונת השרדות לגנים".

לפני כשנה שודרה בערוץ 4 הבריטי תוכנית בת שני פרקים שיצר פרופ' דוקינס, "אויבי ההגיון", ושבה הוא לא לוקח שבויים מהרבה מאד צבאות: דת (הכנה תמציתית לספרו שתורגם לאחרונה לעברית "יש אלוהים? – האשליה הגדולה של הדת"), רפואה

אלטרנטיבית, מרפאים באמונה, דיפאק צ'ופרה, אמני חושים, ועוד כהנה וכהנה.

אני מרשה לעצמי לשלול את דבריו בנושא הומאופתיה, ורק אותם, על הסף. בנושא ההומאופתיה (ולהתרשמותי גם בנושאים נוספים), תוכניתו סובלת משורה של הטיות. חרף הצהרתו על ראש פתוח, הוא מנהל מסע צלב עמוס מילים טעונות ואמוטיביות. הוא אינו מהסס לכרוך תופעות של פונדמנטליזם דתי (תמונות של מגדלי התאומים הבוערים הן באמת שפה ויזואלית קיצונית) עם טיפולים אלטרנטיביים. בתוכנית הוא מצטייר כמראיין נעים, רהוט ובעל גינונים מושכים, אבל הג'נטלמן הבריטי המושלם מאבד את זה במילים קשות וחצאי-עובדות.

בפוסט שלהלן אתמצת את טענותיו לטובת גיגול עתידי בעברית, ואתקן את "בליל השטויות" (מילים שלו, אגב) שלו בנושא ההומאופתיה. אם זו רמת הידע והפתיחות שלו בתחום הזה, מה ניתן להסיק ביחס לשאר הנושאים?
המצב האנושי הוא צורך נואש באמונה, בכוח מארגן המצוי בעולם מבלבל
פרופ' דוקינס מסביר שבאנושות טבוע צורך בסיסי באמונה שקיימת מחשבה מכוונת בעולם. לכן, הוא מסיק, יש כה רבים הנוהים אחר העל-טבעי. דוקינס מגייס את ניסוייו של סקינר, החוקר הביהביוריסט, כדי להדגים, שהאדם מסיק ומייצר כוונה גם כשהמציאות אקראית, מפני שהחיפוש אחר דפוס הוא לא פחות מצורך הישרדותי. בנסיונות לאתר דפוס שכזה, הצלחה אקראית הופכת לאמונה ולתפיסה שיש כוח מכוון. ועדיין, הוא טוען, קיום של כוונה עליונה אינו יותר מאשר אשליה מנחמת.

המדע לעומת אמונה ואמונות טפלות: המדע מצוי תחת מתקפה
על רקע תמונות של ביקור בכותל, אומר פרופ' דוקינס, כי המדע משחרר את האדם מאמונות טפלות ומאפשר להתבסס על עובדות. עם זאת, לדבריו, קיימת כיום מגיפה של מחשבה טפלה ושל בריחה מרציונליות, ובסקרים עולה שמחצית מהבריטים מאמינים בעל-טבעי. אין המדובר, לטענתו של דוקינס, במהלך נטול נזקים, אלא בפגיעה בתרבות ובמקור הקידמה, קרי רציונליות וכבוד לעובדות. המדע הרציונלי, הוא חוזר וטוען לאורך שני פרקי התוכנית, מצוי תחת מתקפה.

עידן ההשכלה העניק לאנושות את עקרונות הרציונליות והישגיו, בפרט במישור הרפואה המדעית, רבים-מספור: סניטציה, אנטיביוטיקה, התקדמות חומרית, והכפלת תוחלת החיים תוך פחות מיובל שנים. עם זאת, אולי דווקא בשל הקידמה, המדע שנתפס בעבר כמקדם את הציביליזציה, מזוהה כיום עם הנדסה גנטית "פרנקנשטיינית", זיהום סביבתי או התעללות בבעלי חיים חסרי-ישע.

במלחמה על ההגיון, הרפואה מותקפת בציניות
הרפואה אפשרה חיים ארוכים ובריאים, ולכן האנושות נהנית כיום מהמותרות שבחרדה לבריאות. לעולם הזה חודרת חשיכה פרימיטיבית (לא פחות). על רקע תמונות מביקורו ב"יריד" ניו אייג', טוען פרופ' דוקינס כי תפיסות הניו אייג' נטולות ההגיון מתבססות על הקידמה שהעניק המדע, אך שואפות להטעין ולמלא את החוסרים שבהבנה האנושית במשמעות מזוייפת, באשליה לא-מדעית.

האסטרולוגיה, טוען דוקינס, היא לא יותר מאשר בליל

חסר הגיון של שטויות, אמונות פרימיטיביות ופסאודו-מדע אשר במתן הצהרות כלליות מתחזה לפרשנות אישית מדויקת. או בשתי מילים, הטעיית הציבור. דוקינס סבור כי היא נוקטת בסטריאוטיפים, שבהתקה לשיח הלאומי עשויים בהחלט להחשב כגזעניים.

בעולם פוסט-מודרניסטי רעיונות לא מבוססים נחשבים תקפים
האינטרנט ועידן הויקיפדיה מעניקים הזדמנות גדולה, אך גם טומנים בחובם סכנה: קרנו של המדע יורדת בעשורים האחרונים ובמקביל, היחסיות הפוסט מודרניסטית מחזקת את התחושה האישית. כלומר, תפיסות רבות מתקבלות כתקפות במידה שווה, והאמת מוטלת בספק. קל להפיץ רעיונות לא מבוססים, גזעניים או מוטעים. דוקינס מציין את פרשת חיסון ה-MMR, (חצבת, חזרת ואדמת, שלושה חיסונים הניתנים במשולב לראשונה בגיל שנה) שמחקר שגוי שפורסם עליו ("שגוי" לדידו של דוקינס, אך שנוי במחלוקת ומטריד מבחינת גופים אחרים), כאילו גרם לאוטיזם, שכנע הורים להמנע מלתת אותו לילדיהם ולפיכך, מאשים דוקינס, חלה עלייה בשכיחות החצבת. זוהי, מבחינתו של דוקינס, דוגמא לזלזול בעובדות ובמידע ולאי-רציונליות שהיא, בסופו של יום, מסוכנת.

יש שיטות אלטרנטיביות הממומנות ע"י הציבור, אע"פ שהן נוגדות את עקרונות הפיזיקה. הרפואה שנבדקה מצויה תחת מתקפה. יש מספיק הוכחות שזה עובד. הבריאות הפכה לשדה קרב בין ההגיון לאמונות הטפלות.

הוא משתדל לחשוף את ה"תעשייה" במערומיה: מדיום פותח לדוקינס בקלפים והתוצאות, יש לומר, מביכות; אמן חושים (illusionist) מסגיר את סודות המקצוע; מטפלת רוחנית מגלסטנברי מדברת ברצינות גמורה על סלילי ד.נ.א מיוחדים מהיבשת האבודה אטלנטיס. המטפלת הזו היא מטרה קלה, אומר דוקינס, ואז משווה את דבריה לדילול ההומאופתי, בטענה שפעולת שניהם תלויה באמונה.

מהו המיינסטרים ומהו האלטרנטיבי?
כיום מתנהלת מלחמה נגד השכל הישר, מקונן פרופ' דוקינס, שסבור כי הציבור מתייחס למדע בחשדנות מהולה בפחד ומתוך תפיסה לא-רציונלית. לטענתו, הלא-בדוק והלא-מוכח נעשו מיינסטרים, והוא מבקש להדגים זאת באמצעות מספרים: מחצית מהציבור הבריטי מוציא 1.6 מליארד ליש"ט בשנה על מה שהוא מכנה "התעשייה האלטרנטיבית", על רפואה שלדבריו לא באמת עובדת. מה זה לא עובד? 80% מהשיטות לא נבדקו בניסויים מבוקרים.

אם סוג ריפוי נבדק בניסויים מקובלים ומדעיים, טוען דוקינס, הוא יפסיק להיות אלטרנטיבי.
>> ההגדרה של פרופ' דוקינס מעניינת, נחמדה ומעודדת, ואין שמץ ציניות בדבריי כאן. מורי, דר' חיים רוזנטל, נהג לומר שהאלטרנטיבה היחידה שהוא מכיר זו רפואה קונוונציונלית. אבל אם להניח את דבריו-אלה בצד לרגע, עלינו להניח שבדיקה שיטתית שתניב תוצאות מובהקות עשויה לקרב בין העולמות, כאילו הבדלי התפיסות זניחים וכל שנותר ליישב במאמצי התרגום בין השפות הוא לא צ'י מול אנזים או פראנה לעומת תפקודי כבד, אלא כמה מספרים.

פרופ' דוקינס ממשיך ודורש משיטה מדעית אובייקטיביות וניתוח סטטיסטי שיבהירו מה יעיל בצורה בדוקה. זו דרישה לגיטימית לכל הדעות. אך כשהוא ממשיך ואומר שהרפואה האלטרנטיבית כמוה כדת (וזיכרו מה דעתו על דת), רשת אמונות מורכבת, פסאודו-מדע, התכחשות לעובדות ושימוש-לרעה במדע, זה מתחיל להיות אישי ולא ענייני. והתמונות לא מאחרות לבוא. דוקינס מבקר ביריד אלטרנטיבי ומצטלם על רקע קריסטלים ושלל דיבורים על מלאכים, הילות וכיוצא באלה. השאלות שלו נשמעות – אך לא התשובות. זה לא מקרי. מה שכן נשמע הוא אמירות תלושות מהקשרן שבעריכה מאד מסויימת מתפרשות כהזויות או כפי שדוקינס קורא לזה, ממבו-ג'מבו. על הרקע הזה טוען דוקינס, אנשים חולים מקבלים טיפול לא מוכח. מי לא יסכים איתו?!

מכניקת הקוואנטים ודיפאק צ'ופרה
דוקינס מאשים את אנשי העידן החדש בניצול מושגים מהז'רגון המדעי בהקשר בלתי-מדעי ובלתי-ראוי.
צ'ופרה, רופא יליד הודו החתום על המושג "רפואה קוואנטית", אומר שלמדע גישה מתנשאת וטוען כי מגיפות הפוקדות את העולם קשורות דווקא להתקדמות המדע ולא להיפך. לפיכך מסכם דוקינס ומכין את הקרקע לנושא הבא: איבתו של צ'ופרה למדע גלויה, אך הלובי האלטרנטיבי הכניס למערכת הרפואית את הביזארי, במה שניתן לכנות טשטוש מנומס של ההבדל בין מדע לממבו-ג'מבו. מדוע, מלין דוקינס, כולנו משלמים כדי לממן ציבור תמים-מדי? שאר טרוניותיו (ונימוקיי) – בהמשך הפוסט.

ליחצו כאן לחלקו השני של הפוסט, המגיב להזמנה של דוקינס לבקר ב"עולם הביזארי של ההומאופתיה"