מה זו הומאופתיה?
28 במאי 2004ווטסון ידידי
30 במאי 2004(במקום "בלדה לאלטרנאיבית")
הומאופתיה נוטה, מסיבות כאלה ואחרות, לעורר תגובות קיצוניות. יש אנשים המדברים בשם ה"רציונליות", והרואים בה פסאודו-מדע עם הצלחות אקראיות, אותן הם מייחסים ל"זמן האיכות" של המפגש האבחוני.
התכשירים ההומאופתיים מדוללים ומנוערים מעבר לסבירות הסטטיסטית שיימצאו בהם חומרים פעילים. לפיכך, טוענים המתנגדים, הומאופתיה זו "הוצאה מפרופורציה" של קצת "מים קדושים", "אחיזת עיניים" שבמסגרתה נותנים למטופלים פלצבו, בו הם נעזרים מכוח האמונה בלבד.
טיעונים ברוח הזו מועלים מזה שנים רבות. ההתנצחויות מגובות במחקרים רבים, אבל עדיין נעדרות "נוק-אאוט" של ממש.
אני מתקשה להבין את העוינות של הממסד המדעי. מילא לבטל בשם נימוקים סדורים, אבל למה להכריז ששומר נפשו ירחק מהשיקוץ הזה, משל הייתה ההומאופתיה לא פחות מ, אפעס, חזיר? בחלב אמו? שמונח לפתחו של בית אדוק? ביום כיפור?.. אם זה לא עובד, כטענתם, שיתנו לנו לשחק במים שלנו וזהו.
ההומאופתיה קוראת תיגר על אופני החשיבה המדעית המוכרת לנו, במיוחד בתחומי הכימיה והפיזיקה. העובדה שההומאופתיה לא עולה בקנה אחד עם הפרדיגמה המדעית הקיימת כיום, לא שוללת את ריפויים של מיליוני אנשים באמצעותה, ואין ביכולתה להפריך תוצאות של מאות מחקרים, המצביעים על האפקטיביות שלה.
חומר למחשבה
דר' יואב בן-דב מעלה את השאלה: מה מעדיף האדם החולה, שהשיטה אליה הוא פונה תעמוד בקריטריונים מדעיים, או שפשוט תרפא אותו?
פלצבו? תחליטו לבד
1. הומאופתיה מטפלת ביעילות גבוהה מאד – עם מובהקות סטטיסטית חד-משמעית בהשוואה לפלצבו – בחיות-משק וחיות מחמד. השימוש הוטרינרי בהומאופתיה גדל בהתמדה, במיוחד באירופה, ומסייע בעקיפין לאדם – אחרי הכל, אחת הסיבות העיקריות לעליית בעמידות העולמית לאנטיביוטיקה היא צריכת בשר ש"מועשר" תרופות אנטיביוטיות.
דוגמא פרטית שנחשפתי אליה במהלך לימודיי באיטליה – משקים שמייצרים גבינת פרמז'ן נעזרים בהומאופתיה, כי אנטיביוטיקה הורסת להם את התוצרת.
דוגמא פרטית ומקומית (שאולי ארחיב עליה בעתיד) – מתמחותיי ואני הענקנו טיפול הומאופתי לעדר כבשים, שגסס עקב מגיפה עלומה שהתבטאה בעיוות ללא-תקנה של המפרקים. הכבשים, שאיבדו כל יכולת תנועה שהיא, פשוט רבצו והמתינו למותן. המגיפה החלה כמה שבועות לפני שפנו אלינו וכל האנטיביוטיקות הידועות כבר ניתנו, ללא הצלחה. במצב ה"אין לנו מה להפסיד" הזה פנה אלינו בעליו של העדר.
הטיפול ההומאופתי החל לעבוד תוך כמה שעות: הציל כמה רחלות ואיילים שנחשבו "אבודים", עצר את התפשטות המגיפה ובכלל שיפר את בריאות העדר (מתבקש לכתוב, העלה אותם מחדש על הסוס..).
2. הומאופתיה מטפלת בהצלחה בתינוקות. התינוק/ת סובל/ת וצורח/ת (גזים, או דלקת אוזניים, או משהו שהרופא אבחן כ"ויראלי"..) והאנטיביוטיקה שהולעט בה בפעם המי-יודע-כמה לא סייעה. כשהתרופה ההומאופתית המתאימה ניתנת, העולל/ה נרגע/ת במהירות גדולה. הדלקת, החום, הכאבים – הכל נעלם.
3. הומאופתיה רושמת הצלחות יוצאות-דופן באנשים מחוסרי-הכרה.
4. בראשיתו של תהליך הומאופתי מופיעה לרוב תקופה קצרה של החמרה קלה בתלונות המטופל/ת. מדובר בשלב ידוע שנצפה מראש, המופיע גם אם מסיבה כלשהי לא הכנו לקראתו את המטופל/ת. אילו היה מדובר באחיזת-עיניים, יש להניח שהיינו רוצים לחסוך את השלב הזה מהפונים אלינו.
5. במאה התשע-עשרה, עמדו שיעורי התמותה בבתי חולים הומאופתיים בזמן מגיפות קשות על פחות מחצי מאלה שבבתי חולים קונוונציונליים.
6. לעתים ההומאופת לא מצליח להתאים את התרופה המתאימה ביותר למטופליו, למרות ששאר מרכיבי התהליך נותרים בעינם (מפגש ארוך-יחסית, אמפתיה וכיוצא באלה). במקרים כאלה פשוט לא חל שינוי במצבם של המטופלים.
לא צריך להאמין בהומאופתיה כדי שהיא תעבוד. עד היום זכיתי "להחזיר בתשובה" כמה אפיקורסים ואפיקורסיות. לרוב, אלה האנשים שהופכים להיות שגרירים נלהבים-במיוחד של השיטה.
7. "הומאופתיה זה פלצבו חזק במיוחד" (אמירה המיוחסת לפרופ' צבי בנטוויץ): ה"לנצט" (ספטמבר 1997) קבע שההומאופתיה יעילה פי 2.45 מפלצבו.
21 Comments
להומאופתיה היה הרבה זמן להוכיח את עצמה. כשהיא נוסדה המדע הרפואי היה מאוד לא מפותח והשתמש בשיטות מחרידות. אולם מאז עבר זמן רב.
הרבה טכניקות ריפוי שנראו מפוקפקות הוכחו כנכונות. הרבה טכניקות אחרות לא הצליחו לעמוד במבחן הזה.
בינתיים ההומאופתיה לא הצליחה לעמוד במבחן הזה: רוב המחקרים הרפואיים כיום מראים שהיא לא ממש מועילה:
אחד הקריטריונים החשובים לאמינות הוא "הדירות": יכול להיות שעורך הניסוי המקורי לא שם לב לכמה הטיות בתנאי הסביבה. חזרה נוספת על הניסוי במקום אחר יכולה להוריד בהרבה את הסיכוי לבעיות כאילו. פעמים רבות קורה שמחקר מסויים מצליח להראות תוצאות משמעותיות, אולם לא מצליחים לחזור עליו בהצלחה.
תופעה חשודה נוספת היא שבאופן כללי יש איזשהו קשר הפוך בין איכות הניסויים לכמות ההצלחה של ההומאופתיה בניסויים: בניסויים עם הקפדה טובה יותר על הכללים יש סוכוי יותר גרוע לקבלת עדויות שההומאופתיה עובדת.
נתקלתי בכמה מאמרים כאילו ששוטטתי ביממה האחרונה ב־PubMed . אני שנסה למצוא אותם שוב.
בתגובה קודמת שאלתי אותתך:
אם דרך ריפוי מסויימת לא מועילה יותר מפלסבו, האם יש טעם לקרוא לה "מועילה"?
זו לא היתה שאלה רטורית. בהתחלה חשבתי לפי תגובתך שתשובתך היא שלילית. עכשיו אני כבר לא בטוח.
אז כמה מילים על הנזק:
לפעמים מדובר רק על נזק כספי. לפעמים מדובר על כך שנמנעים מטיפול מועיל יותר. כל מיני משוגעי אלטרנטיבה כבר נפטרו מסיבות דומות.
את לא יכולה להתייחס לעצמך ברצינות כמרפאה אולם לא לקחת אחריות על בריאות המטופלים. לרופאים היום יש אחריות על חולים: אם בעקבות טעות של רופא נגרם נזק לחולה, הרופא יכול לעמוד על כך לדין פלילי. כמעט כל המרפאים האלטרנטיביים שאני פוגש (בשיטוטי באינטרנט, לדוגמה) בורחים מהאחריות הזו כמו מאש.
לא חוכמה להסתכל על בתי־החולים של המאה ה־19. מדובר על תקופה שקדמה לגילוי חשיבות הסטריליות (סוף המאה ה־19, תחילת המאה ה־20) ולגילויין של תרופות הסולפה והאנטיביוטיקה למלחמה במחלות חידקיות (שנות ה־40 של המאה העשרים?)
כבר באותו גחיון של הלנסט הובעו ספקות בקשר לנכונות אותן עדויות. מה עם סקירות אחרות שנעשו מאז?
הדגמה יותר טובה למה מסוכן להסתמך על העדות האישית:
http://skepdic.com/dowsing.html
לגבי 4: תקופת ההחמרה הפוטנציאלית דווקא מאפשרת גמישות יתר של ההסברים שאפשר לתת למטופלים: כל שינוי במצבם יכול להיות בגלל התרופה (גם שיפור וגם החמרה).
צריך לזכור שיש שינויים במצב החולים שלא נגרמים בגלל הטיפול. דווקא מי שטוען להיות הוליסטי צריך לחשוב על מגוון הגורמים שיכולים להשפיע מלבד הטיפול שלו.
לגבי 6: זה נראה לי חשוד מאוד. סימן לכך שהתרופה לא משפיעה באמת. דננו כבר קודם בעניין הנזקים הפוטנציאליים, אולם אני מחכה לדיוק היותר רציני בסוגיה זו שהבטחת שם.
ועוד שאלה: מה בדבר האנשים שעליהם הטיפול לא משפיע? איך זה ייתכן? האם זה נרשם בסטטיסטיקה? רוב האנשים פשוט פוטרים אז את ההומאופתיה כרפואת הבל ועוברים לדבר הבא.
זה עוזר להסביר למה יש "מומרים": הם רוצים למצוא משהו מועיל. הם מנסים טכניקה א', טכניקה ב', טכניקה ג', וכו', עד שמצבם משתפר. כאשר מצבם משתפר הם מקבלים את הטכניקה הנוכחית כמועילה.
זוהי כמובן רק השערה, אולם יש דרך פשוטה למדי לנסות לאשש אותה: לבדוק אצל כל אילו שטוענים: שטכניקה מסויימת עוזרת להם, אילו טכניקות לא עזרו להם.
(ושימו לב להטיה הבסיסית שכאן: הדבר הראשון שכל האנשים מנסים הוא הרפואה הרגילה. לכן כל אותם אנשים יתייאשו גם מהרפואה הרגילה: אילו שבהם הרפואה מטפלת בהצלחה כלל לא מגיעים לחיפוש הזה).
יש לך משהו להוסיף?
אני רואה את עצמי כאחראית לבריאות המטופלים שלי. אני מחוייבת לתהליך שהם עוברים איתי, אני מקפידה על חוק זכויות החולה, אני מבטחת את עצמי מקצועית. .
סמוך על הומאופתים, שהם לא לומדים את התחום בכמה שעות של גיגול, ויש להם קריטריונים להעריך מהי החמרה במסגרת הטיפול, ומהי החמרה עקב נסיבות שאינן קשורות.
אתה תיאלץ להמשיך לחכות לפוסט שידון בטיפול הומאופתי לא-מדוייק. ע"ע "סבלנות".
מאיפה לך שהם פוטרים אותה וגו'?
אין שיטה, למיטב ידיעתי לפחות, שמתאימה לכוווולם.
לא כל אדם מוכן להכנס למסגרת של טיפול הומאופתי.
רוב האנשים שמתנגדים לשיטה דוחים אותה בגלל שעקרון הפוטנץ לא מתיישב להם עם ההגיון הבריא, גם אם יש תוצאות בשטח (נניח, בני משפחה שטופלו בהצלחה). גם זה קורה.
יש אנשים שלא רוצים טיפול הומאופתי דווקא בגלל שהוא עובד, ועלול, חלילה, לשפר את מצבם. "רווחים משניים" של המחלה וגו'.
יש אנשים
למרות שעלולה להתעורר אצלכם התהייה, האם הוא לא מציף בשאלות כדי שאוכל לחדד את מסגרת הדיון או ליחצ"ן את אלף ואחד הפוסטים הבאים שלי.
הבטחתי קודם כמה קישורים:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=9884175&itool=iconabstr
נראה לי שחיפוש יעיל ב־PubMed הוא חיפוש של:
Meta-analysis of homoeopathy trials
אני לא יודע איך ליצור קישור לתוצאות החיפוש, אבל נסו את הטופס כאן:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?CMD=Display&DB=pubmed
וכתבו שם את החיפוש.
לא הספקתי עדיין לקרוא את רובם.
מוטאטיס, תודה.
לפי ההצפה, נראה לי שאתה בעיצומה של חציית קו דק וניכוס את הבימה הזו להשתלחות בהומאופתיה. אם הטקטיקה היא הצפה בתגובות וקישורים (גם אני יודעת לגגל, אבל זקוקה לשש שעות שינה בלילה), אאלץ לנקוט בצעד לא-סימפתי ודלל אותן. ועכשיו אענה לך, שוב בתמצית. .
זו הייתה תמציתו של הפוסט. כשאני מזכירה ריפוי של בעלי חיים, או תינוקות, או אנשים מחוסרי הכרה, או אנשים שמתנגדים רעיונית לטיפול, או שכלל לא יודעים שהם מקבלים תרופה הומאופתית – זה טיעון מאד חזק. בעיניי לפחות.
לא חשוב לי להוכיח את ההומאופתיה בכלים המדעיים המקובלים כיום. אני נורא מצטערת, זה נשמע לא רציני. אז אדגיש. לי, באופן אישי, זה לא חשוב. אני עובדת עם זה, אני מעדיפה להפנות את מרצי לריפוי בעזרת הומאופתיה, לא לריצוי מדענים סקפטיים. ההומאופתיה לעולם לא תאומץ לחיקו החם של הממסד, היו לנו מאתיים שנה לנסות את זה, ומעולם זה לא קרה. אידאולוגית, הגישות מנוגדות.
ההומאופתיה מתקבלת בהדרגה לתוך קופות החולים ובתי החולים, בספקנות, מתוך שיקול כלכלי, או כשכלו כל הקיצין. אבל אינטגרציה של ממש לא תהיה, להערכתי.
הומאופתיה כן מועילה יותר מפלצבו, לטענת מחקרים מסויימים. נדמה לי שאפילו כתבתי את זה קצת לפני התגובות שלך, בתירוץ הזניח שלא נועד אלא לאפשר אותן והקרוי "פוסט". שאלתך עודנה רטורית בעיניי. אז אענה בהתאם – שיטה המועילה פחות מפלצבו היא עדיין מועילה – אבל פחות מפלצבו. ואני ממש לא מתכוונת להומאופתיה.
אני לא מנסה סתם להשתלח בהומאופתיה. המטרה של הקישורים הללו היא לנסות (עד כמה שאפשר) לענות על השאלה הבסיסית שהצבתי כאן: האם ההומאופתיה אכן משפיעה? כמו שכבר אמרתי בהתחלה: קל ליצור הטיות.
יש אינטרסים כלכליים של גופים שונים אשר ירוויחו מהפרכת או מאישור הטענה שההומאופתיה עובדת. סביר להניח שהגופים הללו קשורים למימון הנסיונות, ולכן יש גבול עד כמה אפשר לסמוך על מי שכותב מחקר, וחשוב להסתכל על יחס קהילת המומחים למחקרים: בעלי האינטרסים המנוגדים יוכלו להצביע על חולשות בדרכי העבודה ו/או בטיעונים. מכיוון שמאוד משתדלים בשיח המדעי לתת את מלוא הכלים לכל אחד אחר לבדוק את המסקנות, יש סיכוי גבוה שהצדק יצא לאור בסופו של דבר.
אגב: לא יפריע לי אם תאחדי כמה מהתגובות הללו )אין לי מושג האם הממשק של רשימות מאפשר פעולה כזו).
כמוכן ששת התגובות היו בחלקן גם התייחסות ישירה לנתונים שהבאת. באחד מהם (מס' 7) את למעשה סתרת את הקישור שהבאתי בערך של וויקיפדיה קודם.
הערך של וויקיפדיה על ההומאופתיה נראה לי בקריאה ראשונה מאוזן למדי. הוא משתדל להביא את כל הנתונים האפשריים. הסיבה לכך היא שבוויקיפדיה כל אחד יכול לערוך את הערך, ולכן אם לא יהיה משהו מאוזן יהיו שם שינויים בלתי־פוסקים.
אז לסיום אני מביא שוב את הקישור לאותו ערך:
http://en.wikipedia.org/wiki/Homeopathy
לאימוץ לחיק הממסד יש משמעויות חשובות. חלקן כספיות )להיכן אילו מחקרים ממוינים? אילו תרופות נכללות בסל הבריאות , ועוד).
אבל יש גם את העניין של השיפור: אם את לא יכולה לקבוע בדרך אמינה "האם זה עובד", אין לך גם דרך אמינה לבדוק "מה עובד יותר טוב".
שאלות פשוטות: כמה צריך למהול? כמה פעמים? כמה חזרות?
מה יכול להגרם משילוב של כמה תרופות ביחד? איך אפשר לוודא המים לא "זוכרים" שום דבר לפני המיהול? האם חשוב לוודא זאת?
איך את יכולה לענות על השאלות הללו?
לכן נראה לי שמטפל אשר רוצה את טובת ההומאופתיה צריך לנסות למצוא דרכים *אמינות* להראות את יעילות הטיפול.
ואם כל־כך אכפת לך מהמטופלים שלך, למה את מבטיחה להם שלא ייגרם להם נזק?
ועוד נקודה שונה לחלוטין:
כשאת כותבת "אין שיטה אשר מתאימה לכולם: למה נראה לך שהומאופתיה לא טובה לכל האנשים? )טכנית: הטיפול הוא פשוט למדי). את מוכנה להרחיב בנקודה זו? איך אפשר לאפיין את מי שעבורו הטיפול מתאים?
אם אני מבין נכון את הטענות שלך, את טוענת שלא יכול להגרם נזק, כי אם הטיפול שגוי, מרפא מוכשר במידה סבירה יתפוס זאת בזמן.
אני רק רוצה לפרט כמה הנחות שלפי דעתי נדרשות כדי שטענה זו תהיה נכונה:
* יש סיכוי טוב מאוד שהמרפא ההומאופת שאותו יפגוש המטופל אכן יהיה מוכשר מספיק (את הבעת כאן את הקביעה לא ספציפית לגבייך אלא לגבי "ההומאופתיה").
* אם נגרם נזק, הנזק הוא בהכרח הפיך
לשם השוואה נסתכל על טעויות של רופאים. אנו יודעים שנגרם נזק מהחלטות שגויות של רופאים. במקרה של רופאים ישנם מקרים שבהם כל שלושת הטענות לא מתקיימות:
* הנזק יכול להיות בלתי־הפיך
* לפעמים כבר היו מקרים של חוסר מקצועיות מצד רופאים
* רופאים לא בהכרח מגלים בזמן את הטעויות שלהם.
ההנחה הראשונה שרשמתי היתה מבוססת על זכרון לא נכון של מה שכתבת. בקריאה מחודשת ראיתי שאכן כתבת שם במפורש שהטיפול יינתן ע"י מטפל מקצועי.
אם־כן, ההנחה הסמויה המתוקנת היא:
המטופל שיחפש מטפל מוכשר ידע למצוא מטפל מוכשר.
הסבר: בוודאי לא כל מי שקורא לעצמו הומאופת הוא מטפל מוכשר (כמו שכתבת במאמר הראשון שלך). את מניחה שלמטופל יש אפשרות להבדיל בין השניים.
(שיטות אפשריות הן כמובן הסתמכות על מוניטין של מרפא , וכמוכן איגוד מרפאים אשר מקפיד על האיכות של חבריו, בדומה ללשכת עורכי הדין אצל העו"דים).
היה זה כבר אלברט איינשטיין שטען כי לא כל מה שחשוב ניתן לחשב ולא כל מה שניתן לחשב חשוב
קצת צניעות לא תזיק לנו בבואנו לתהות על קנקנו של עולם. גם בשאלות של בריאות וחולי. לפעמים אין לנו את הכלים לדעת. וכמו שאמר הנסיך הקטן- הדברים החשובים באמת ניסתרים מן העין.
סבל שסבלתי והפסיק בעקבות טיפול הומאופתי להטריד את מנוחתי מספיק עבורי כדי לומר המון תודה להומאופתיה וזה מה שחשוב (לי, בכל אופן).