<>
20 באוקטובר 2005
הצבי ישראל על דלפקיך חלל
4 בנובמבר 2005
הראה הכל

תשכחו ממרק עוף לשפעת הנוכחית (*) (**)

(*) אלא אם אתם דנים אותו לכיבוס ממושך ברותחין.

(**) למרות שהפניצילין היהודי הזה עשוי, בנסיבות הנוכחיות, לשמש גירסא מחוספסת במיוחד ובלתי- שמישה של הומאופתיה, אני מביאה כאן מספרים מעודדים והתחלות של פתרונות.     

 

  1. ארגון הבריאות העולמי מרכז את מספרי הנפגעים משפעת העופות בשנתיים האחרונות במזרח הרחוק, נכון לשבוע שעבר. מדובר בעשרות בודדות של אנשים. המספרים מצוטטים באדיקות מעל כל בימה תקשורתית ויוצרים פאניקה כלל-עולמית, שמא יעבור הנגיף מוטציה ויהיה קטלני לבני אדם וגו'. האחראי מטעם ארגון הבריאות העולמי של האו"ם על תיאום התגובה למחלה העריך, לפני כשלושה שבועות, שיש להערך למגיפה שתגבה עד מאה וחמישים מליון קורבנות. בדיעבד, ביקש הארגון למתן את דבריו, וטען שהערכה ריאלית היא "רק" כשבעה מליון איש. עד שהפוסט הזה יעלה לאוויר, גם המספרים האלה יהיו לא רלוונטיים. כך או כך, הגארדיאן העלה מצגת מאירת עיניים (הכי יפה מבין כל "פרוייקטי השפעת" המיוחדים ששזפו עיניי בימים האחרונים).  [הערת עריכה בשנת 2020: המצגת כבר אינה אוןליין].    
  2. נערה ויאטנמית אחת קיבלה את התרופה שהעולם נושא אליה את עיניו כרגע, תמיפלו (Tamiflu), באפיזודה שפעתית קודמת – ובימים האחרונים התגלו אצלה שלושה זנים, אחד מהם כבר עמיד לתרופה (המקור, שבועון Nature) . הוושינגטון פוסט מעלה את ההשערה שהתרופה הזו, שנאגרת ונמכרת בהסטריה ברחבי העולם הראשון, אינה יעילה.

2.1 חומר למחשבה, כשכל העת מדווחים על ביקוש שאינו מסוגל להדביק את קצב הייצור של התרופה (הפרסומת המושלמת). חומר למחשבה גם לשר הבריאות דני נוה, שדורש תוספת של 150 מליון ש"ח לשם רכישת התרופה שיעילותה מוטלת בספק, וכשמאידך אנחנו נחשפים כל יום לסיפור קורע-לב על חולה המייצג/ת מגזר אנוש ונואש הנזקק לתרופה שתציל את חייו ושאינה נכללת בסל הבריאות.

2.2 תגובתה האמונית-למדי של חוקרת באוני' קורנל שפרסמה בחודש שעבר מחקר ב-New England Journal of Medicine – "יש לנו סיבה לקוות שהזנים העמידים לא יוכלו להדביק ולא יהיו אלה שיתפשטו במגיפה העולמית".

  1. בניו יורק טיימז, כפי שכתבתי לפני כשלושה שבועות, מאזכרים מחקרים שפורסמו בלנצט, לפיהם חיסונים נגד השפעת לא ממש יעילים. בהיסטריה של הימים האחרונים, נראה שהמחשבות על זנים כאלה מעוררות כמעט נוסטלגיה.
  2. מחשבה בע"מ, זמנית ומתרעמת, על ספו של הר געש שאולי יתפרץ – הכיסוי הנרחב שמעניקה התקשורת למצב העופות בכפרים נידחים ברומניה, לברבור אחד בשפך הדנובה או לפרשת האי היווני שמת בו תרנגול הוא, איך לומר, מעורר השתאות. וגם שבע וגס-לב, במיוחד כשמבינים באיזה אי-פוקוס מצויים עשרות אלפי הנספים ומאות האלפים שחייהם מצויים בסכנה בעקבות רעש האדמה בדרום אסיה "הגרוע מצונמי", שהוא כבר הכי שלג דאשתקד לכל העולם הראשון.
  3. מדברים על "איום גלובלי" ו"סכנה עולמית". דיבור ריאלי או מנופח? בהינתן אפשרויות תקשורת דומות לפני שמונים ויותר שנה, האם השפעת הספרדית הייתה זוכה ליחסי ציבור דומים?
  4. השפעת הספרדית גבתה עשרות מליוני קורבנות (ההבדלים באומדנים נעים בין עשרים לחמישים ואף מאה מליון) ובכך הפילה יותר חללים ממלחה"ע הראשונה, שבעקבותיה הופיעה. בתום מאמץ של עשור, כפי שמתרגם הארץ את הניו יורק טיימז, הצליחו מדענים לשחזר את הנגיף של השפעת הספרדית, והסיקו שהוא דומה לנגיף הנוכחי של שפעת העופות יותר מאשר נגיפים של שפעות קטלניות קודמות.
  5. בשנת 1921 כתב הומאופת בשם דיואי (Dewey) מאמר שסיכם את הנסיון ההומאופתי שלו ושל עמיתיו בטיפול בשפעת הספרדית. מה שנגיש און-ליינית כיום הוא סיכום המאמר הלז, שמראה שאחוז התמותה בקרב המטופלים בהומאופתיה עמד על כ-1%, בעוד שברפואה המקובלת – יותר מ-30%.
  6. אין פתרון הומאופתי אחד לשפעת. בספרות ההומאופתית מתועדות למעלה ממאה הכנות אפקטיביות במצבי שפעת. היות ואין מאפיינים חותכים לביטוי שפעת העופות הנוכחית בקרב בני האדם, אין כרגע לקהיליה ההומאופתית פתרון א-פריורי להציע. במדור החדשות של "מעריב" מאתמול (21.10.05) מרואיין הומאופת שנוקב בשמות של ארבע הכנות, אך חשוב להבהיר שמדובר בהערכה בלבד, ואין ודאות שאותן הכנות אכן ימנעו וירפאו את המגיפה, אם תבוא. הפרקטיקה המקובלת במגיפות, מכל סוג – לבדוק את הביטויים הראשונים, אם יופיעו בבני-אדם, ולהעריך מהי ההכנה שמסוגלת "לכסות" את מכלול הסימפטומים. התופעות הידועות כרגע – חום גבוה, צמרמורות, כאבים ופגיעה בדרכי הנשימה התחתונות – מכוסות על ידי מספר ניכר של הכנות אפשריות. כל בחירה באחת מהן היא בגדר הימור ותו-לא ונטילת "קוקטייל" שלהן עלולה לעורר תופעות לוואי מצד אלה שאינן מתאימות למצב המחלה.
  7. במגיפות שפעת קודמות בשנים האחרונות, היו התארגנויות של מספר הומאופתים ברחבי הארץ כדי ליצור בהקדם האפשרי תמונה עדכנית ומלאה ו"חדר המצב" הזה הוכיח את עצמו מאד יפה. יש התארגנויות דומות גם בחו"ל, לרוב שת"פים בינלאומיים. בשנים האחרונות, ההכנות הבולטות ביותר שהוכיחו את יעילותן בקרב המשופעים בארץ היו Gelsemium Semprevirens וBaptisia tinctoria . שוב, אין בכך כדי לקבוע בפסקנות מהן ההכנות הטובות השנה.
  8. בשנה שעברה כבר תיעדתי מעל גלי האתר הזה את ההתמודדות המקצועית שלי עם שפעת. הפתרון ההומאופתי פשוט וקל. הוא גם זול מאד. הכנה הומאופתית עולה עשרות בודדות של שקלים ומחזיקה שנים על שנים. אם רוכבים על הפחדים שלכם ומוכרים לכם בבתי הטבע כל מיני פורמולות עם שמות יענו-הומאופתיים מפוצצים במאות שקלים – חישבו פעמיים.
  9. הכינותי מראש טבלה לטובת קוראיי ההומאופתים, שבה ריכזתי מידע על ההכנות היותר-בולטות במצבי שפעת. אלה שאינם הומאופתים יוכלו להתרשם מהמידע שהומאופתיה מתייחסת אליו במצבים כאלה, ולהבין מדוע כרגע אין לנו פתרון מניעתי. הטבלה זמינה באתרי.

רק בריאות. 

 

3 Comments

  1. מכבס ותולה הגיב:

    הי רחלי. אני הוא הקונה החלוץ 🙂
    הבנתי שהטיפול לשפעת אינו מניעתי.
    אם כך, אני מנחש שתפקידו להקל ולהחיש את ההחלמה?

  2. רחלי שבי הגיב:

    אז אחרי שאתה מכבס ותולה ומוריד מהחבל ומגהץ ומקפל ושם בארון, יש לך שקיק לבנדר ריחני להתהדר בו! 🙂 באמת היית חלוץ נחשוני, ושכחנו לעשות לך קולולולו..נקסט טיים 🙂

    אני חושבת שאת המושג "מניעתי" אפשר לפרש ביותר מאופן אחד ולכן אולי אדייק את דבריי-
    הטיפול ההומאופתי לא מסוגל למנוע סט של סימפטומים לא ידועים, רק על סמך השם של המחלה. אין הכנה אחת שתמנע שפעת, כי יש לשפעת המון מופעים – מתי החום עולה ועד כמה? הכאבים מורגשים יותר בעצמות? בשרירים? במפרקים? במערכת העיכול? מהו הביטוי של הצמרמורות?

    כרגע אנחנו לא יודעים איך שפעת העופות מתבטאת בבני אדם. ישנם מקרים ספורים ביותר, שבהם האינפורמציות שלעיל לא נבדקו, כמו אותו תאילנדי שהתקשורת רצה לדווח רק על מותו ועל עיסוקו המסוכן. ברגע שיהיה מספר קטן ביותר של אנשים שימפו במו-גופם את תמונת המצב הקלינית – אפשר יהיה למצוא את ההכנה המתאימה ש"תכסה" את המצב, תסייע להם וגם תעניק פתרון מוקדם לאוכלוסיה שלא נפגעה. במצבים כאלה אנחנו ממליצים לאזרחים לשתות מים, לא להזריק אטרופין ולהצטייד בהכנה הנבחרת. אנשים שמצויים בסכנת חשיפה ניכרת יותר גם יכולים להתחיל לצרוך אותה.

    סיטואציה דומה, רק כדי לסבר את האוזן – כשמטיילים אמיצים נוסעים לאיזורים שמאופיינים במחלות מסויימות (אנדמיים), למשל למלריה, אפשר להמליץ להם לקחת במשך זמן קצוב הכנות מסויימות שמתאימות למאפייני המלריה המקומית. זו אמנם לא הסתכלות הוליסטית על מלוא המאפיינים של האדם הפרטי – כמיטב המסורת ההומאופתית הקלאסית – אבל זהו פתרון יחסית פשוט ונטול תופעות הלוואי של תרופות קונוונציונליות.

    וכמו שאתה אומר, באוכלוסיות שלא הצטיידו מראש בהכנה הפרופילקטית (מניעתית) וחטפו שפעת, אפשר בהחלט להקל על התופעות ולהחיש את הריפוי.

  3. מכבס ותולה הגיב:

    הקולולו מגיע לכן לא פחות 🙂
    אני חושב שעניין המלריה יכול לעניין תרמילאים שמתלבטים אם לקחת את התרופות אם בגלל עלויות או תופעות לוואי.
    לא ידעתי שהאפשרות הזו קיימת.

להגיב על מכבס ותולה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *