להתחסן או לא להתחסן? זו השאלה (נזקי חיסונים)
4 ביוני 2013רפואה משלימה בחדרי הניתוח..
16 ביוני 2013הרפס זוסטר אינו דורש חיסון, אלא טיפול הומאופתי פשוט וממוקד
היום פורסמה בYnet כתבה המתארת את סבלו של אדם שלקה בשלבקת חוגרת. המחלה, הידועה גם בשמה הלועזי, הרפס זוסטר, מתאפיינת בנגעים עוריים שלפוחיתיים וכאב עז, ונגרמת על ידי נגיף ממשפחת ההרפס. בהמשך לתיאור מצויין החיסון שנמכר באופן פרטי לבעלי ביטוח מושלם כלשהו. ובכן, האם החיסון מוזכר בשולי הדברים באקראי ו"על הדרך"? או שמא כאבו של המרואיין אמור להעניק נופך אישי ומעט צבע, ולזרז את ההמתלבטים בע"מ לרכוש את החיסון? אשאיר לכם את ההחלטה. היא לא קשה.
בהומאופתיה ישנם טיפולים פשוטים וברורים לריפוי מהיר וקל של הרפס זוסטר. אין לנו "תרופת מדף" אחת ויחידה לבעייה. זאת מפני שבהומאופתיה הטיפול הוא באדם ולא רק בשם של האבחון. בעזרת תשעים (!) סוגי טיפולים שונים שנמצאו יעילים לנושא, אני שמחה לומר שעד היום סייעתי לעשרות מטופלים שסבלו מהרפס זוסטר. טיפול הומאופתי במצב של הרפס זוסטר מקל על הכאב, מקצר את משכו ומסייע בריפוי השלפוחיות ובמניעת התפתחות זיהומים משניים.
חישבו על זה. אי אפשר להתחסן עד-אין-קץ. לעולם לא נדביק כך את הקצב. העולם מלא בנגיפים, חיידקים ושאר מרעין בישין רב-תאיים (ובכלל זה פוליטיקאים תאבי בצע, נהגים רפי-שכל וירקנים שמפקיעים מחירים). ומפני שאי אפשר להתחסן נגד הכל, כן אפשר לחזק את הבריאות כדי להתמודד עם כל אלה. בהומאופתיה, כאשר יש אבחנה, ניתן בעזרת מספר שאלות פשוטות לקבל את התמונה המדוקדקת. ואז, קל להעניק טיפול למצב שנוצר, כדי לעבור אותו ביתר קלות ולהתחסן מפניו לעתיד. בצורה טבעית, מבפנים, לעומק, ולעתיד-לבוא.
