נדודי שינה אצל פעוטות – מהן תרופות האליל, ומה עובד בעליל?
12 ביולי 2015
כיצד השיווק האגרסיבי של חברות התרופות משפיע עלינו? (בעקבות "הארץ")
16 באוגוסט 2015
הראה הכל

מה לשקול בנוגע לחיסון ההפטיטיס B

Ynet מעדכנים כי משרד הבריאות הורה על איסוף מנות החיסון נגד הפטיטיס B מתוצרת חברת Engerix. הידיעה הזו מסכמת עשרות אינפורמציות של התקופה האחרונה ולא מפתיעה אנשי מקצוע בתחומי ההומאופתיה והריפוי הטבעי בכלל. אם אתם הורים טריים, סבים וסבתות טריים, דודים-דודות טריים..הנה עוד מידע ושיקולים שעליכם לקחת בחשבון.  

ר ק ע   חיסון נגד הפטיטיס B ניתן בשלוש מנות בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק – עם הלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה. ברם, המחלה עצמה מועברת "מדם לדם", למשל עקב דקירה במזרק מזוהם או בחדירה ישירה לנוזלי הגוף, כגון במהלך יחסי מין לא מוגנים. לא התבלבלתי בשני המשפטים הללו. ישנה בעייתיות בגישתו של משרד הבריאות, המנחה לבצע את החיסון כנגד דלקת כבד נגיפית מהסוג הזה דווקא בגילאים כאלה. הורים רבים מתבלבלים בין צהבת ילודים לבין מחלת ההפטיטיס B (המכונה בשפה היומיומית "צהבת B"), ולכן עיתוי החיסון נראה הגיוני למי שלא מברר/ת את המידע הנדרש על כל חיסון ומידת חיוניותו. יותר מכך, במידה ולא בחרתם בביות מלא לאחר הלידה, יש הורים שכלל לא יודעים כי במסגרת השקילה והבדיקות, התינוק הטרי גם עובר חיסון בלי לקבל את אישורכם.shutterstock_130578062

ל מ ה ?  כי זה נוח למערכת  השיקול המנחה הוא בירוקרטי: מערכת הבריאות אינה מבצעת בדיקת דם שתברר מי מבין הנשים ההרות היא נשאית של המחלה, ולכן מחסנים את כל הילודים. סליחה, ולהבדיל, זה בערך שקול למתן של תרופות אנטי-פסיכוטיות לכל האוכלוסיה, מתוך ידיעה שבערך אחוז אחד מקירבה נוטה להפרעה הנפשית הזו.

חשוב להדגיש שאם חלילה מתעורר חשש שמא התינוק נדבק במחלה זו, ניתן לחסן באופן סלקטיבי.

מ ה ו  ה נ ז ק ?   יתכן שיש לשקול חיסון סלקטיבי דווקא על רקע גיל החיסונים הנקוט, כאשר התינוק בן מספר השעות אינו מתהדר במערכת חיסון בשלה ועלול לספוג נזקים משמעותיים כתוצאה ממנות חיסון משולשות. החיסון מכיל וירוסים במידה משמעותית, וכן חומרי שימור הנחשדים בפוטנציאל מזיק, בפרט כאשר כל החומרים הללו מוזרקים ישירות לזרם הדם.

פרט נוסף שיש לשקול הוא משך ההגנה שהחיסון לכאורה אמור להעניק. ארבע עד חמש שנים. האם זה שווה את הנזק?! 

המערכת כרגע בהיסטריה….  יש להניח שלתקשורת המיינסטרים לא יגיע המידע המדויק המפרט את הסיבות לאיסוף החיסון מן המדפים. אין המדובר באצווה מסוימת, כלומר בפגם נקודתי שנפל בתאריך יצור מסויים – אלא באיסוף כמויות של שנים על-גבי שנים, שהופקו עבור כלל אוכלוסיית התינוקות בישראל. אפילו בכתבת Ynet, שהוא מקור מידע מיינסטרימי לחלוטין, מציינים לרעה את הניסוח המעורפל של חברת התרופות.

הפתרון? הומאופתיה! אני מטפלת בתינוקות ובילדים שהחלו לפתח בעיות סמוך לאחר חיסונים. כאשר הטיפול ההומאופתי לוקח זאת בחשבון ובדיעבד פותר את הבעיות הללו, הקשר בין טריגר החיסונים לבעיות שהופיעו לאחריהם – רק הולך ומתבהר..

מזמינה אתכם לקריאה נוספת אודות נזקי חיסונים. 

בכל שאלה, אני זמינה כאן להתייעצות עמכם. רק בריאות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *