יש לך משהו שיעזור לו? שאלה אמו של הפעוט, והצביעה דווקא על בן-זוגה..
אמא ופעוט יושבים אצלי בקליניקה. הם הגיעו בעקבות בעיות עור חמורות של הקטנצ'יק. אנחנו משוחחות בנוגע לקשייו כדי שאתאים לו טיפול מדויק באופן אישי. הוא והוריו סובלים מאד מהשימוש במשחות על בסיס סטרואידים. רק כשהאב מצטרף אלינו באיחור-מה, מתחיל הרעש בקליניקה. הילדון ששיחק עד-כה בריכוז מרשים לגילו, מתחיל לצעוק, לצווח ולרוץ בעקבות אביו. לפעמים הם מתחלפים בתפקידים.
האם מחייכת במבוכה, ולאט לאט תופס כעס כבוש את מקומו של החיוך. "יש לך משהו בשבילו?" היא מבקשת, כמעט בתחינה. "הוא לא עוזר בבית, הוא לא מסוגל להחזיק חמש דקות של ריכוז ושמירה על הילד, אני לא מספיקה אפילו להכנס למקלחת כי אני חייבת לשמור על שניהם."
ולמה נזכרתי באפיזודה הנוגעת-ללב הזאת? התקרבותה של שנת הלימודים קצת מבלבלת. נדמה שבעיות קשב וריכוז הן נחלתם של תלמידי בית הספר, ושלהם בלבד. אך כשלא מטפלים בבעיות האלה, כלומר כשמתחזקים אותן בעזרת תרופות, מדובר בפתרון זמני. אני משווה את זה הרבה פעמים – השוואה קצת חזקה – למריחת מייק-אפ על אקנה. זה אולי משפר את התחושה לכמה שעות, אך זה לא פתרון עומק. זה ממש לא מרפא.
ד"ר יפה שיר-רז מתארת בכתבתה בYnet כיצד פותח הריטלין, ואיך הוגדרו לאורך השנים תסמונות פסיכיאטריות שהמענה שלהן היה – ניחשתם נכון – בדיוק אותו ריטלין.
התקופה הסמוכה לתחילת שנת הלימודים כרוכה בהרבה מתח וחשש בקרב הורים וילדים כאחד. איך תהיה ההשתלבות בכיתה מרובת ילדים ואתגרים? האם הקשיים עמם מגיע/ה הילד/ה לכיתה יקבלו מענה הולם וקשוב? איזה מחיר תגבה ההתמודדות? האם לנטילת ריטלין יהיו גם הפעם תופעות לוואי קשות?
זה הזמן לטיפול הומאופתי ולסיוע בבחירת אורח חיים נכון (פעילות, תזונה ועוד). קיראו כאן רקע.
ומה בנוגע לאותו אבא מלא רצון טוב אך נטול קשב? הספיקה עצה אחת שהענקתי לו בתחום של תוסף תזונה. כן, אפילו לא הומאופתיה.. בהמלצתי הוא החל ליטול מינון יומי של התוסף הבריא הזה. שיחת טלפון נרגשת לא איחרה להגיע, כבר לאחר שבועות ספורים. הוא רגוע, הוא מתפקד, הוא אפילו מתרכז בעבודה ונהנה ממנה. אה, כן, ועכשיו אפילו בת הזוג יכולה להתקלח בנחת.
אשמח לשמוע מכם ולמסור עוד נתונים על הטיפול ועל הסטטיסטיקות בתחום. אני זמינה כאן לשיחה כתובה או קולית.