אתמול התראיינתי לתוכניתה של אילה חסון ברדיו 103 בנושאי עומס בעבודה ותופעה של וורקוהוליות. במקור הוזמנתי דווקא על תקן של וורקוהולית שמטפלת מסביב לשעון..זה היה בעקבות מאמר של פרופ' רן קורנובסקי, קרדיולוג בכיר אשר פרס במוסף הבריאות של "הארץ" את סיפור מותה של כתבת פוליטית ביפן שעבדה ללא הפסקה עד שקרסה. ביפן, כך מסתבר, מדובר בתופעה מוכרת וידועה שאף קיבלה שם, קארושי.
קארושי היא תופעה פולקלוריסטית, כלומר לא בתסמונת רפואית, אלא במצב שבו על רקע עומס מתמשך בעבודה ישנה קריסה בריאותית. בהקשר המסויים מדובר על פגיעה בבריאות הלב. כמובן שיפן איננה ישראל, והאתוס היפני הדורש התמסרות טוטלית, נוקשה ופרפקציוניסטית לעבודה הוא לא בדיוק המאפיין הישראלי הטיפוסי.
ועדיין, כל אחד מאיתנו פועל על סמך אופי, ציפיות, תחושת משמעות וגם אמביציה. אפשר בהחלט לראות אצל אנשים מסוימים, בלי קשר לתרבות ממנה הם מגיעים, את הבחירות המשפיעות על הבריאות. יש מי שלא יודע לשמור על מידתיות וקורס עקב עומס עבודה. לחלופין – יש את מי שקורס יום אחרי שיצא לגמלאות, מפני ש"ביום שאחרי" חייו נדמים פתאום ריקים מתוכן.
בהומאופתיה, הקשר בין הגוף והנפש הוא ודאי ואינו ניתן לפקפוק. הגוף מספר על מצוקת הנפש כשהוא מאותת באמצעות מיחושים שונים, וכשהוא לעתים גם חלילה חושף מצוקה קשה, דרמטית ועמוקה. וגם הנפש משלמת מחיר על מצוקת הגוף. וחוזר חלילה, במעגל סגור ובעייתי, שיש לפרוץ אותו, יש להבין שהמצוקה היא של האדם הסובל והמתקשה, פיזית וגם רגשית. ויש להגיע לטיפול לפני סף הצוק.
אז כנראה שהשמועות על כך שאני עובדת כל הזמן מגיעות גם לרדיו. כן, ככה זה. לטפל בכמה מסגרות, לערוך את "זמנים הומאופתיים", כתב העת של האגודה הישראלית להומאופתיה, ללמד, להיות מעורבת במחקר, ללמוד גם..אני נהנית מאד. ואת זה הדגשתי בשידור. וורקוהוליות היא מונח שמתייחס להתמכרות, לאובדן שליטה ולקדחתנות. אבל אפשר לעבוד הרבה כי פשוט אוהבים ומתחברים למטרת העשייה.
ידעתי שבתוכנית אדבר על החשיבות של עבודה מתוך שליחות, טעם, התמסרות ואהבת התחום. כמובן שאיזון הוא שם המשחק כדי לא להשחק. בפרט אם עובדים במסגרות שיש בהן עומס מתמשך. גם פרופ' קורנובסקי מדבר על חשיבות המנוחה, ההפוגה ופעילות הפנאי. ומה עוד יכול לעזור, מלבד התחביבים, המנוחה, התזונה הנכונה?.. ניחשתם נכון, אני ממליצה על הומאופתיה.