Dressed to Kill, רני רהב ופקודת יום לחרם חדש

Castrate Castro

הפרסומת האחרונה של "קסטרו" משתמשת בזוג דוגמנים אוסטרלים עם מבטא "אוזי" אסלי, שנהנים ממשחקי תפקידים בקשר ולפיכך מחליפים בגדים בקצב מסחרר. מעט מאד פרוות תראו בסרטון הזה (מלבד עיטורים מחשידים על המעילים של השניים, כפי שמדגים חנן כהן, המון תודה). איזו רוח בינלאומית אתם מכניסים למרקע, קסטרו.. ועכשיו רדו מעל מסך הטלויזיה שלי ובבקשה חידלו מהנוהג לא לומר אמת.  
 
בניוזלטר העדכני של "אנונימוס" מספרים שמנכ"ל "קסטרו", גבי רוטר, מבטיח להפסיק לשווק את הפרוות עד סוף נובמבר. לשם התאפסות קלה על תאריכים, אני מזכירה שקולקציית החורף נמצאת על המדפים כבר חודשיים, מה שאולי רומז שבמידה מסויימת של סבירות אך כמובן בלי נדר, עד התחלת מכירת קולקציית אביב 2006, הם אולי יורידו את הפרוות מעל המדפים – אבל גם זה בהתאם למזג האוויר ובהנחה שהסטוק יימכר כולו עד אז.    
 
נורא מעט ימים עמדה חברת "קסטרו" בהצהרתה הסמי-נאורה יענו-מכה-על-חטא להפסיק את שיווק הפרוות. לא האמנתי להם אז – ולא זו בלבד שלא התבדיתי, אלא אפילו התבררתי לעצמי כיותר נאיבית משחשבתי. בעקבות יום כיפור, אני מחדשת את הנדר שלי להחרים את "קסטרו".  
 
ענת רפואה (דוברת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים-ש"ר), ממשיכים לדווח בניוזלטר האנונימוסי, נפגשה עם גבי רוטר ועם היחצ"ן רני רהב והפגישה הארוכה, כך מדווח, "עלתה לטונים מאד גבוהים". על רני רהב, שהציע להוציא להורג את מי שהדהיר לו סוס טרויאני לתוך המחשב, אני בהחלט יכולה להאמין. רני רהב, אתה מרתק אותי מבחינה מקצועית, אבל מבחינה מוסרית התנהגותך דוחה, וגם זו של הלקוח שלך (כן, גם הלקוח הזה). אין לי מה להוסיף על דבריו של גדי שמשון בנושא. 

את מי עוד נחרים היום

מסורת ידועה בבית-אבא היא קבלת תלושי שי לחג, שהונפקו בבנק ישראל וכוחם יפה בכל עת בכל רשתות השיווק והחנויות הקמעוניות ללא יוצא מן הכלל. שמחה ועולצת מיהרתי לממש את התלושים בסניף "קוקאי" ובראשי מחשבות בלתי-רוחניות בעליל על הצטיידות במיני מלבושים נאים. עד-כה, הקניין/ית הישראלי של החברה הצרפתית הזו זכה/תה ממני לצל"ש חשאי, כי בתפוצות זכורים לי סניפים סליזיים-משהו, בעוד שבארץ יש על המדפים גם פריטים שנעים בין הבוהמייני לקוקטי, ולרוב לפי טעמי.

הפעם הצטערתי מאד לגלות פריטי פרווה על המדף. שאלתי את המוכרות במה מדובר, הן עשו עצמן מתווכחות (נדמה לי שאילו הטון שלי היה מגלה התלהבות, הן היו ממהרות לאשר פה-אחד שזו אינה פרווה מלאכותית) ובסוף הודו שזו אכן חיה לשעבר. הבעתי צער על התקרית האומללה (שבה מצאו כמה ארנבונים את מותם) ואמרתי, סדרתית שכמוני, שאני נאלצת להחרים את החברה.  

קוקאי, הפסדתם רכישה בסכום שהיה עולה על מחיר פריט הפרווה הזה. בלב כבד אני נאלצת להחרים אתכם (כי את הבגדים שלכם אני אוהבת, בעוד שקסטרו הם אופנה משעממת, מועתקת ומייד אין צ'יינה). מיעוט הסניפים בארץ והמחירים הפחות-עממיים גורמים לי לשער שהחרם הפרטי שלי עליכם לא ממש ידגדג לכם, אבל חשוב לי שתדעו וכולי תקווה שמישהו ירים את הכפפה.  

– סקירה מבית "אנונימוס" על הפרוות נכון לעונה הזו. 

– ובשולי הדברים, למי מכם שלא קראו עדיין את הגליון האחרון דנן של "אנונימוס" – מופיעה בו כתבה על סוגי החיות המופשטות מפרוותן. בסין עושים את זה גם לחתולים וכלבים אבל נמנעים מפירוט על גבי התגית כי ה"מייד אין צ'יינה" לא יוסיף ליוקרתיות המותג, ופירוט בעליה הקודמים של הפרווה, בוודאי שלא. ראוי לכותרת רשימותית נפרדת, שבוא תבוא.