הזמנה ליום עיון 7.6.04
4 ביוני 2004
הומאופתי ורפואה מבוססת ראיות (EBM)
27 ביוני 2004

לכבוד היום הארוך בשנה

 

  1. מכל שירי השמש הפופולריים, המתוק ביותר בעיניי היה ונותר זה של חיפושיות הקצב (הנה באה השמש, זה בסדר, מותק. שיואו, כמה זמן לקח לה להגיע? היה חורף בכלל-לא-משהו. ואללה, העיקר שהאנשים שוב מחייכים), מרומם ואופטימי. שמשי. SMS-י.

     

  2. מחר הימים מתחילים להתקצר (מוזר, נדמה לי שאנחנו עדיין בעיבורי הקיץ).

     

  3. השיעור –  להיות בהווה.

     

  4. את ה-Summer Solstice הכי נפלא עד-כה חגגתי לפני שבע שנים בצפון-מערב סקוטלנד, בראסיי (Raasay), אי פצפוני מקבוצת ההברידיים. המון כבשים, כמה סוסים חופשיים, קומץ תושבים ידידותיים, פאב קטן, דגי אלתית שמקפצים מהמים, בית אחוזה עם קסם של אגדות והר געש קטן ולא-פעיל (כך אומרים). בתקופה הזו של השנה, הבוקר מתחיל שם בסביבות ארבע, והלילה יורד בערך שעתיים לפני. על רקע התפאורה הזו התכנסנו ללמוד.

     

  5. הו, הגעגוע.

     

  6. הערב אני עובדת, בקליניקה בקומת קרקע עם חלון צפוני. ברגע שאסיים, אני טסה לראות את השקיעה בנמל תל-אביב.

     

  7. בהעדר ברכה מקבילה בעברית, אני מאחלת לכולנו Happy Summer Solstice. שתמיד יהיה לנו אור, "ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש" (קהלת יא ז).

5 Comments

  1. רחלי הגיב:

    אפשר לומר "מנביע". אפשר גם לומר בנימה מכובסת, "מאתגר".

  2. דרור פויר הגיב:

    גם לך.
    אהבתי את סעיף 3, ולא פחות מכך אהבתי את הדרך בה הוא מתנגש עם סעיף 5

  3. יוכי שלח הגיב:

    ואצלנו היו אומרים בנשימה אחת קצרה: היום קצר והמלאכה מרובה ובעל הבית דוחק. אף פעם לא נגמרות לו הדאחקות, לבעל הבית הזה. מה שמעלה על הדעת את הסיפור המצחיק-תמיד של ביאליק, יום שישי הקצר, שאם היה לי זמן, כלומר, אם היום היה ארוך יותר, הייתי מקלידה אותו כאן בשלמותו. אצלי בספר הוא בעמוד קנא. ואיך אצלכם?

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר", אבל גם ההיפך נכון.

  5. רחלי הגיב:

    האסוציאציה שלי ל"ביאליק" ו"אור" מסתיימת (איך לא) ב"לא זכיתי באור מן ההפקר".

להגיב על דרור פויר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *